בבא קמא

א) איתא במשנה - ארבעה אבות נזיקין וכ'ו לא ראי זה כראי זה וחזינן מינה דאזלינן בתר מעשה ההזק ולא בתר התוצאה דהיא הפשטות והוא מוכרח משום דאי ניזיל בתר התוצאה מהו דמחלקינן לא ראי זה כראי זה ס''ס תוצאה אחת איכא להו[1] וענין זה דאזלינן בתר המעשים ולא בתר התוצאות סברת חכמים הוא, והוא פשוט דאין ללמוד...

א. ידועה הקושיא הנוגעת לכמה וכמה סוגיות, דכל שן ורגל אמאי א"א לחייבו מטעם אש [ועכ"פ צד השוה מבור ואש] הא הרי הבהמה הוי חפץ דהבעלים כאסו"מ ומזיק ברוח מצויה דהרוח חיים שבו לוקח גוף הבהמה ומזיק בו [ואף דאינו כח אחר לגמרי מ"מ ק"ו דחייב, ועי' שיטמ"ק ב"ק (ה:) בשם מהר"י כ"ץ (ד"ה מה שפרש"י) דחשיב באמת...

א. ידועה הקושיא הנוגעת לכמה וכמה סוגיות, דכל שן ורגל אמאי א"א לחייבו מטעם אש [ועכ"פ צד השוה מבור ואש] הא הרי הבהמה הוי חפץ דהבעלים כאסו"מ ומזיק ברוח מצויה דהרוח חיים שבו לוקח גוף הבהמה ומזיק בו [ואף דאינו כח אחר לגמרי מ"מ ק"ו דחייב, ועי' שיטמ"ק ב"ק (ה:) בשם מהר"י כ"ץ (ד"ה מה שפרש"י) דחשיב באמת...

הגדרת תחילת עשייתו לנזק (ב"ק ו.) א. מבואר בסוגיא דאסו"מ שהניחן בראש גגו ונפלו ברוח מצויה חשיבי תחילת עשייתן לנזק, וכתב רש"י (בד"ה היינו בור) דהוא משום דהו"ל לאסוקי אדעתיה דסופו ליפול ברוח מצויה, וכבר נתבאר לעיל בארוכה בדברי הבה"ח ש.ש. ני"ו ואינני בא אלא להוסיף בזה כמה דברים קצרים. דהנה לכאו'...

א. (ריש פרק כיצד הרגל) הנה בגדר צרורות, מתי נחשב צרורות ומתי לא, נחלקו הראשונים אי תלוי במחובר לגופו או דתלוי אי הולך ומזיק מכח פעולתו ממש, (עיין בהרא"ש שכתב (בסי' א') וז"ל אבל אם דבר המזיק אין מחובר לגוף הבהמה בשעה שמזיק הוא הנקרא צרורות עכ"ל עיי"ש, ועיין בתוס' רבינו פרץ (במתני') דמבואר בדבריו...