בהמה

אחד הראשונים בפרשת השבוע [ויצא] אומר על דבר מסוים שהוא חצי זכר וחצי נקיבה וממילא שמו אנדרוגינוס ודבר זה אינו אדם ולא בהמה.

מידת אהבת ישראל של מרן החזון איש זצוק"ל היתה במידה גדושה מאוד, תמיד היה על לשונו מן המוכן מילה של עידוד לחזק איש ישראל. גם כשנצרך להעיר בדברי מוסר וביקורת היה אומר זאת מתוך קירוב, ובחיוך מאיר פנים, שיהיו הדברים ערבים ומתוקים לאוזן. פעמים רבות היה מתבל את דבריו באמרה שנונה, או אפילו בדברי בדיחותא...

ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה הקשה החת"ס, מדוע הוזכר נח קודם הבהמות, והרי בברכות (מ, א) אמרינן "אסור לאדם שיאכל קודם שיתן מאכל לבהמתו, שנאמר (דברים יא, טו) ונתתי עשב בשדך לבהמתך, והדר ואכלת ושבעת". ובפשוטו יש ליישב שלא זכה בהם. והנה דודי הגאון ר' יהושע גריינימן...

"מעשה ביהודי פשוט מתל אביב שהגיע בשנת תש"ה לירושלים. התייצב לפני כ"ק האדמו"ר מגור בעל ה'אמרי אמת' ונפשו בשאלתו: מה יעשה ופרנסתו דחוקה מאד, עולליו מבקשים לחם –אולי נכון הדבר שיוציא את בנו מן הישיבה על מנת שילמד אומנות ויסייע בפרנסת הבית? השיב לו ה'אמרי אמת' כדרכו בקיצור מופלג: "הרי יש...

ועיינתי, וזה לשון התורי"ד שם ומסברא איני יודע ליישב דבריו, בשלמא ברובע אכן יתכן שיחשב גופים מחולקים להתחייב על כל אחת ואחת כאשה אך בדם הקזה ובאבר מן החי וכיוצא בזה, איני מבין מפני מה יתחייב יותר משום שבאו מב' בהמות ובהדיא כ' התורי"ד דבשחוטים כה"ג אינו מתחייב יותר משום שני בהמות, וצ"ע

כיצד יתכן חֵלֶב של בהמה כשרה שמותרת באכילה [יש לציין מקור]?

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו לה' ובארצכם לא תעשו (כב כד) פירש רש"י שמ"בארצכם לא תעשו" למדים שאסור לסרס שום בהמה או חיה. וכתבו התוס' בחולין קטו. ד"ה כל ובהגהות מיימוניות איסורי ביאה פט"ז ה"ב, שבהמה שנסתרסה מותרת באכילה, ממה שאסרה התורה נתוק וכרות לגבוה, מכלל דלהדיוט...

פירוש הגר"א על אגדות ממסכת בכורות ח, ע"ב בסופו, (הובא ב'המאור הגדול'[א]): בגמל וארנבת ושפן, סימן טהרה שלהם מעלה גרה, וסימן טומאה שאינו מפריס פרסה, ובחזיר להיפך. והענין, כמו שאמרו במדרש רבה (פ' יג פסקה ה) 'גמל זו מלכות בבל', 'שפן זו מלכות מדי', 'ארנבת זו מלכות יון', 'חזיר זו מלכות אדום', כמו...