בחלום

אם בחקתי תלכו (כו, ג) פרש"י שתהיו עמלים בתורה. שח הגה"צ רבי לוי יצחק גרינוולד אב"ד צהעלים זי"ע: י"ל ע"פ מה שסיפר לי אחד מתלמידי אאמו"ר (=הגה"ק בעל הערוגת הבושם) זצ"ל שאמר לו בחלום דאם רוצה להצליח בעסקיו ובפרנסה אז יקבע עתים לתורה. וי"ל ע"פ רמז, דע"י שקובע לו זמן ח"ק ולא יעבור לכך הוא מסוגל...

כתב המשך חכמה (כו ב) שהתגלה לו בחלום לבאר פסוק זה דכתיב את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו. והנה בעשרת הדברות כתבה התורה את הציווי על השבת בלשון ימיד שמור את יום השבת, ואילו כאן לגבי שמירת השבת שאינה דוחה בנין בית המקדש כתיב לשון רבים, מאי שנא האי מהאי? ומבאר המשך חכמה כי בשבת נאסר במלאכת יחיד אבל...

ידוע מה דמטי ר' חיים וולאוזינער מהרבה הגר"א שכל מה שזכה אור שבעת הימים הבעש"ט היה בחלום הלילה. כוונתו היתה להוסיף או להפחית בערכו? האם זה היה קשור למחלוקת המתנגדים והחסידים? ומה בדיוק הכוונה? אם כל הכבוד אנו עוסקים כעת בגדולי גדולי עולם, אך מ"מ תוה"ק היא וללמוד אנו צריכים.

בתחילת חורף תרפ"ב חלה אחד מבעלי הבתים ונפל למשכב במין חולי מוזר ולשונו התנפחה בפיו, כאשר תקיף ליה עלמא ורבנו בא לבקרו, ביקש החולה להוציא כל איש מעליו, וסיפר לרבנו את סיבת חליו. לדבריו שבוע קודם לכן בשבת פרשת וירא הקשה כיצד זכו בנות לוט שהמשיח יהיה מצאצאיהן אף שלא בושו בגילוי עריות שעשו והודיעו...

אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם מרמז שלפעמים יש בבהמה נשמת אביו או אדם ממשפחתו, וזהו 'מכם' ממשפחתכם. וכמו שמובא בספר חרדים (פרק ל"ג): ומעשה היה בקשטלייאה, שהיה מזומן לעכו"ם שור לשחוק, כמו שהן רגילין להכות בו ולענותו, באותו היום בלילה ההוא, בא לאדם אחד יהודי בחלום וראה אביו, ואמר לו דע בני שבעונותי...