בחירה

ידועה קושית המפרשים, דאם הקב"ה מקשה את לב פרעה, א"כ אין לו בחירה, וא"כ מדוע הענישו הקב"ה במכות? ומתרץ הבית הלוי, דהלא כשהקב"ה מעניש את האדם, הוא בעצם נוטל ממנו את הבחירה לבחור בטוב, דהלא הוא יעשה את הטוב בהכרח ובאונס, ולכן הכביד הקב"ה את לב פרעה, להחזיר לו את הבחירה, וזה היה כנגד היסורים...

בהמשך לאשכול הזה...

בחירה ניכרת דווקא כאשר שני הצדדים שקולים. אולם יש לתמוה, הרי עולם השקר מלא תענוגות ופינוקים גשמיים, בעוד שהתורה הקדושה - לפחות בתחילת הלימוד - קשה היא, והמתיקות שבה נגלית רק לאחר זמן ומאמץ. אם כן, כיצד ניתן לומר ששני הצדדים שווים, והיכן מתבטאת כאן הבחירה האמיתית?

יש ראיה מפרשתינו שמלאכים בעלי בחירה כאמרם בב"ר פ"נ כי משחיתים אנחנו ר' לוי בשם רב נחמן מלאכי השרת על ידי שגילו מסטורין של הקב"ה נדחו ממחיצתן קלח' שנה ורבי תנחומא הוה מפיק לישנא קלה א"ר חמא בר חנינא על שנתגאו ואמרו כי משחיתים אנחנו את המקום הזה וכמו שכתב הרמב"ן בהקדמת איוב שיש למלאכים בחירה רק...

הקב"ה פנה לאברהם וביקש ממנו לעלות את יצחק בנו יחידו לעולה, ובמדרשים מבואר שבכלל יצחק לא ידע בדרך שהולך ליעקד ובהר המוריה עקדו ונראה שלא התנגד בכלל וקיים ציווי אביו, וצ"ע האם היה לו נסיון או דלמא רק כיבוד אב ? מחכה לסברות ראיות ומקורות

סוכה ה'. "ולא עלו משה ואליהו למרום ?" - אפילו למשה ולאליהו לא קרה שאבדו את הבחירה החפשית =מעולם לא ירדה שכינה לתוך י' הטפחים שלהם.

מה הישוב הברור והפשוט לסתירה בין ידיעה לבחירה? הרמב"ם מעורר את השאלה בלי להציע פתרון מנומק.

הקו האפור עוררני ידיד דמקשים הפוסקים באבן העזר שמחד כ' דמיעוטן בעריות רובן בגזל וכולם באבק לשון הרע, ומאידך כתוב שעריות הן מהדברים שנפשו של אדם מחמדתן. ורצה לבאר דמצד משיכת היצר וודאי הוא שעריות משיכתן חזקה מגזל ואבק לשון הרע, אלא שצורת פעולת היצר באה בד"כ בכך שמוצא את השטח האפור ואז מעמיד...

לפי דבריך נמצא שהגוי משולל בחירה מה אומרים ע"כ ציבור הלומדים דפה?

ואני אקשה את לב פרעה וגו' (ז, ג) הקב"ה מודיע למשה, "ואני אקשה את לב פרעה". לכאורה הכוונה היא, שהקב"ה שולל מפרעה את הבחירה, וכבר התחבטו ראשונים בשאלה הידועה, כיצד ייתכן שהקב"ה ימנע מאדם את הבחירה? ואם נמנעת ממנו הבחירה, כיצד ניתן להענישו על כך? וכידוע, נאמרו על כך מספר תשובות על ידי מחברים שונים...