בכור

וְיָלְדוּ לוֹ בָנִים הָאֲהוּבָה וְהַשְּׂנוּאָה וְהָיָה הַבֵּן הַבְּכֹר לַשְּׂנִיאָה. כתב הרב הגדול מהר"ם חביב ז"ל [הרב המחבר גט פשוט וכו'] בדרשותיו כ"י: יש לדקדק, דאי בן השנואה הוא הבכור, היכי קאמר ברישא וילדו לו בנים האהובה והשנואה, דמשמע דהאהובה ילדה תחילה, ותו דמאי סלקא דעתיה לעשות בכור למי...

ישנה מח' הרמב"ם והרמב"ן שלפי הרמב"ם אין לאו דלא יוכל לבכר ולרמב"ן יש, בספרי כתוב שמפסוק זה לומדים שאם ביכר לא עשה כלום, הרמב"ן מבאר שלומדים מהמילה 'יוכל' שהיא מיותרת, המלבי"ם מקשה שהרי אמר רבא כל מילי דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני וא"כ כיוון שכבר יש לאו אז למה צריך פסוק ללמד שלא עשה כלום...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בשיירי כנסת הגדולה הגהות הטור יו"ד סי' ש"ו כתב להקשות, מדוע אין מברכין על הפרשת בכור בהמה טהורה. ותירץ, כיון שאפילו אם לא הפרישו והקדישו הוא קדוש מאליו דקדושתו מרחם, אין צריך לברך. והקשה בשערי דעה שם, דמ"מ כיון דמצוה להקדישו, א"כ מ"ט לא יברך, כמו שמברכין על שאר מצוות...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש לה' אלקיך (טו יט) בנדרים יג. מנין לנולד בכור בתוך ביתו שמצוה להקדישו, שנאמר הזכר תקדיש. ובחרדים פרק ד' מצות עשה י"ח, כתב דאסור להקדיש בכור בשבת ויו"ט, כמו שאסור להקדיש שאר קדשים. והקשה הרב יהודה בריז שליט"א, דהנה בביצה כו: מבואר...

מי יוכל לבאר גדריו והלכותיו. לכאו' הוא נוגע בעיקר לשבט לוי, אבל דנו בזה בנחלת השבטים כולם וכן בעוד דינים שחלקו בין ממון שותפים לממון רבים.

בגמרא סוטה ט"ו מבואר שחטאת אינה טעונה נסכים להלן ציטוט: והקשו שם התוס' מבכור ומעשר. וכתבו ליישב שהם לא באים בנדר ונדבה, אבל מה שבא על חטא היה ראוי לחייב אפילו שאינו בנדר ונדבה. וקשה לפי זה מה טעם שחטאתו ואשמו של מצורע טעונים, הרי אינם באים בנדבה?

הקשה בקובץ הערות (בביאורי אגדות סי' י"ב אות ה') הרי אין בכור אלא במקום שיש פשוטים, והרי אומות העולם אינם נקראים בנים כדכתיב "בנים אתם לה' אלקיכם" משמע שגוים לא. וב'מגדלות מרקחים' כתב כמה תירוצים: הפתחי תשובה חו"מ סי' רפ"א סק"ו מביא שיטות שבן יחיד יורש גם מדין בכורה, עיי"ש הנפק"מ; [ועוד כתב הדבר...