בכור

במקום אחר בפורום נשאל ות"ל מצאתי בזה

איך פרעה הכריז על עצמו כבורא בעוד שהוא טען בתוקף להיותו בכור? המצרים לא היו פרימטביים והיו החכמים ביותר, וכל המצרים האמינו בו, איך זה קרה?

קדש לי כל בכור פטר כל רחם בספר לחם לפי הטף (מערכת ב' אות ט"ז, הובא בעלים לתרופה) הביא בשם ר' יהונתן אייבשיץ (אהבת יונתן, סוף הפטרת בלק) מהזוה"ק, דהא דבנים נתפשים בעוון האב (כתובות ח:), הני מילי בנים פשוטים, אבל הבן הכור אינו נתפס בעון אביו, כיון שהוא קדוש לאלקיו, ע"כ. ועי' משנ"כ בפר' שמות...

ברשב"א נדרים יא: כתב שלא אוכלת וצ"ב מדוע. וגדולה מזו יש לשאול הרי מקרא מלא דיבר הכתוב- כל הבכור תאכלנו אתה "וביתך" וביתו זו אשתו

בפשוטו הוא נתינת טעם למה "שכל את ידיו" "כי מנשה הבכור" והדברים טעונים ביאור ובפי' רש"י "בהשכל וחכמה השכיל את ידיו לכך ומדעת כי יודע היה כי מנשה הבכור ואעפ"כ לא שת ימינו עליו". ואין הלשון עולה יפה. ורשב"ם פירש "כי מנשה הבכור ויודע היה יעקב שיוסף בנו הביאם שיהא מנשה לימינו של יעקב ואפרים לשמאלו...

ובמדרש " למה יצא עשו תחלה כדי שיצא הוא ותצא סריותו עמו א"ר אבהו כהדין פרביטא שהוא משטף את בית המרחץ ואח"כ מרחץ בנו של מלך, כך למה יצא עשו תחלה כדי שיצא הוא ותצא סריותו עמו". ולפי פשוטם של דברים, נר' שיצא עשיו ראשון כדי שיהא יעקב יוצא זך ונקי בלא זוהמת הלידה אבל המלבי"ם מפרש יען שהיה צריך...

וְיָלְדוּ לוֹ בָנִים הָאֲהוּבָה וְהַשְּׂנוּאָה וְהָיָה הַבֵּן הַבְּכֹר לַשְּׂנִיאָה. כתב הרב הגדול מהר"ם חביב ז"ל [הרב המחבר גט פשוט וכו'] בדרשותיו כ"י: יש לדקדק, דאי בן השנואה הוא הבכור, היכי קאמר ברישא וילדו לו בנים האהובה והשנואה, דמשמע דהאהובה ילדה תחילה, ותו דמאי סלקא דעתיה לעשות בכור למי...

ישנה מח' הרמב"ם והרמב"ן שלפי הרמב"ם אין לאו דלא יוכל לבכר ולרמב"ן יש, בספרי כתוב שמפסוק זה לומדים שאם ביכר לא עשה כלום, הרמב"ן מבאר שלומדים מהמילה 'יוכל' שהיא מיותרת, המלבי"ם מקשה שהרי אמר רבא כל מילי דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני וא"כ כיוון שכבר יש לאו אז למה צריך פסוק ללמד שלא עשה כלום...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בשיירי כנסת הגדולה הגהות הטור יו"ד סי' ש"ו כתב להקשות, מדוע אין מברכין על הפרשת בכור בהמה טהורה. ותירץ, כיון שאפילו אם לא הפרישו והקדישו הוא קדוש מאליו דקדושתו מרחם, אין צריך לברך. והקשה בשערי דעה שם, דמ"מ כיון דמצוה להקדישו, א"כ מ"ט לא יברך, כמו שמברכין על שאר מצוות...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש לה' אלקיך (טו יט) בנדרים יג. מנין לנולד בכור בתוך ביתו שמצוה להקדישו, שנאמר הזכר תקדיש. ובחרדים פרק ד' מצות עשה י"ח, כתב דאסור להקדיש בכור בשבת ויו"ט, כמו שאסור להקדיש שאר קדשים. והקשה הרב יהודה בריז שליט"א, דהנה בביצה כו: מבואר...

מי יוכל לבאר גדריו והלכותיו. לכאו' הוא נוגע בעיקר לשבט לוי, אבל דנו בזה בנחלת השבטים כולם וכן בעוד דינים שחלקו בין ממון שותפים לממון רבים.

בגמרא סוטה ט"ו מבואר שחטאת אינה טעונה נסכים להלן ציטוט: והקשו שם התוס' מבכור ומעשר. וכתבו ליישב שהם לא באים בנדר ונדבה, אבל מה שבא על חטא היה ראוי לחייב אפילו שאינו בנדר ונדבה. וקשה לפי זה מה טעם שחטאתו ואשמו של מצורע טעונים, הרי אינם באים בנדבה?

הקשה בקובץ הערות (בביאורי אגדות סי' י"ב אות ה') הרי אין בכור אלא במקום שיש פשוטים, והרי אומות העולם אינם נקראים בנים כדכתיב "בנים אתם לה' אלקיכם" משמע שגוים לא. וב'מגדלות מרקחים' כתב כמה תירוצים: הפתחי תשובה חו"מ סי' רפ"א סק"ו מביא שיטות שבן יחיד יורש גם מדין בכורה, עיי"ש הנפק"מ; [ועוד כתב הדבר...