בכייה

בשו"ע (או"ח סי' תקנ"ב סעיף ח'): יש ליזהר שלא ישבו שלשה לאכול בסעודה המפסקת כדי שלא יתחייבו בזימון אלא כל אחד ישב לבדו ויברך לעצמו. יתבאר עפימ"ש הגר"א בפירושו למשלי בפסוק (כב, ט) טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ כִּי נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל וכו' ועוד אמרו (סוטה לח:) אין נותנין כוס של ברכה לברך אלא לטוב...

בחתם סופר (דברים) אל כל ישראל בעבר הירדן נרמז בר"ת "איכה - בכיה", וזה נרמז ביום תבר מגל (תענית לא.), שכאשר שוברים את תיבת "מגל" כזה: כ' כ', א' ב', ה' ה' י' י', יוצא אותיות איכה בכיה, עיי"ש. ואפשר שנרמז גם בפסוק (איכה ג, ג) אַךְ בִּי יָשֻׁב יַהֲפֹךְ יָדוֹ כָּל הַיּוֹם ר"ת איכה בכייה.

וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ, בתרגום יונתן וְיַבְּבוּת מַלְכָּא מְשִׁיחָא מְיַיבָּבָא בֵּינֵיהוֹן. אולי הכוונה למה שאמרו רז''ל [1] (כל בו סי' קכ) במעשה רבי יהושע בן לוי, שכשראהו מלך המשיח שאלו על ישראל שבעולם, ואמר לו ריב"ל כי הם יושבים ומצפים ביאתו, וכששמע כן געה החסיד בבכייה רבה מתשוקתו לבא לגאלם...

א. מצינו בגמ' (דף ה ע"ב), שר"א בכה, ואמר לו ר' יוחנן שאם הוא בוכה על תורה וגדולה שיש לר' יוחנן ולו אין, אין לו טעם בזה משום שלא כל אחד זוכה, לכאו' קשה, מה השיב ר' יוחנן, והלא הא גופא, ר"א בוכה על שלא זכה, והיה מקום לתרץ שהיה ברור שלא יבכה לריק, אך מצינו שהשיב ר"א שבוכה על גופו של ר' יוחנן...

פרשת פקודי מה גרם לבני ישראל לבכות, ומה היה הטעות שלהם?

חגיגה ד: רב יוסף כי מטי להאי קרא בכי ויש נספה בלא משפט. יש לציין שיש עוד מקום שמצאנו את רב יוסף בוכה, בבבא קמא ס. תאני רב יוסף, מאי דכתיב ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר, כיון שניתן רשות למשחית אינו מבחין בין צדיקים לרשעים, ולא עוד אלא שמתחיל מן הצדיקים תחילה, שנאמר (יחזקאל כא ח-ט) והכרתי...