מצרים. שמים אפורים, אויר מזוהם, אביך. הכל ערפילי. דמעות, יזע ודם בכל פינה. צריחות-נוגשים וזעקות-מעונים, האופק חשוך ומעונן. באמצע הייאוש זורם יאור עכור, גלים גבוהים נוגחים זה בזה, מטביעים אחד את רעהו בביצה העכורה מקציפים את הזוהמה מעליהם. שולחים זרועות אל ילדים אומללים שנמשכו מחיק-אימותיהם...