בן חורין

בגמ' בר"ה כח. "שלחו ליה לאבוה דשמואל כפאו ואכל מצה יצא וכו', אמר רבי אשי שכפואהו פרסיים". וכך נפסק בשו"ע (סי' תעה ס"ד). וצ"ב, הלא מאחר שכפאוהו על האכילה מן הסתם אכל שלא בהסיבה, והרי לדעת המחבר האוכל בלא הסיבה לא יצא (כדעת הרא"ש). וראיתי דבר נפלא שכתב בצפנת פענח (פ"ו מהל' חמץ ומצה ה"ג), לבאר עפ"י...

הנה הלכות הפסח סובבים אחר הענין שיהא אכילתו כאכילת בן חורין דהנה כתב החינוך(מצוה ז') דהא שמצות אכילת הפסח צלי וז"ל: וזהו שנצטוינו לאכלו צלי דוקא, לפי שכך דרך בני מלכים ושרים לאכול בשר צלי, לפי שהוא מאכל טוב ומוטעם, אבל שאר העם אינם יכולים לאכול מעט בשר שתשיג ידם כי אם מבושל, כדי למלא בטנם. ואנו...