בן נח

מי שהורגו לא מחמת שעבר אלא בגלל אינטרס אישי האם עובר על רצח או דנימא דחשיב כטריפה וכמאן דליתא (והמנ"ח נא כ' על טריפה שאפי' בדיני שמים פטור ואף לאלו שחלקו יתכן שכאן חמור טפי שמהשמים הוא חייב מיתה)

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמיתן אותו ואם בת היא וחיה (א טז) במדרש רבה פרשה א' סי' י"ד, למה צוה להרוג אותם על ידי המילדות, כדי שלא יתבע הקדוש ברוך הוא ממנו ויפרע מהן. וביפה תואר פירש, דהטעם שסבר פרעה שלא יענש על זה, הוא משום דאין שליח לדבר עבירה...

ידוע הנידון אי לאבות דין ב''נ להם או דין ישראל, רציתי לשאול להצד שהיה להם דין ישראל האם הכונה שקיימו תרי''ג מצות, שרק בכך יש להן דין ישראל, או יתכן שיהא להם דין ישראל בלי קיום מצות, והיינו למשל עשיו, שמבואר בגמ' שהיה לו דין ישראל מומר, ולכאורה הלא אף פעם לא קיבל עליו מצות שהרי היה רשע ממעי אמו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בספר דרשות הרז"ה [לרבי זאב וולף אולסקר זצ"ל, רעהו של ה"נודע ביהודה"] פרשת וירא, כתב שבדיני בני נח אם אין ללוה לשלם, יכול המלוה לתפשו כעבד, דדוקא בדיני ישראל מי שחייב לחבירו מנה אינו יכול לתפשו כעבד, משום דכתיב "כי לי בני ישראל עבדים" ולא עבדים לעבדים, וכמו שכתבו הראשונים...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו (לא יד) פירש רש"י כלום אנו מיחלות לירש בנכסי אבינו כלום בין הזכרים, והיינו דכיון שהיו ללבן בנים, ממילא רחל ולאה אינם יורשות, דאין ירושה לבת במקום בן. והקשה הג"ר יצחק שניידר שליט"א, הרי שיטת רש"י עצמו ביבמות סב. ד"ה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וישטום עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי (כז מא) במדרש רבה פרשה ס"ז סי' ח', אמר עשו אם הורגו אני שם ועבר יושבין עלי בדין ואומרים לי למה הרגת את אחיך, אלא הריני הולך ומתחתן לישמעאל והוא בא ועורר עמו על הבכורה והורגו ואני...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת (כד ח) בקידושין סא: "אם לא תאבה האשה" למה לי, איצטריך סד"א היכא דניחא להו לדידהו ולא ניחא לה לדידה נייתי בעל כרחה, קמ"ל. והיינו, שאברהם אבינו אמר לאליעזר שאפילו אם אביה ומשפחתה של הנערה יתרצו לתת אותה ליצחק, אם הנערה לא תרצה לא...

יש להקשות מה המשמעות של השבועה שהשביע אברהם את אליעזר, למשמעות תוס' (חולין צה, ב) שלא קיים את כל התורה, וכן קשה על מה שאבימלך אמר לאברהם להשבע והוא גם נשבע. ותלמידי רבינו פרץ (נדרים כה, א) כתבו על הגמ' (שם) שמשה השביע את ישראל לקיים את התורה, שלכאורה אם לא יקיימו את התורה גם מצוות שבועה לא...

כתב הרמב"ם "ומאימתי תהיה אשת חבירו כגרושה שלנו משיוציאנה מביתו וישלחנה לעצמה או משתצא היא מתחת רשותו ותלך לה שאין להם גירושין בכתב ואין הדבר תלוי בו לבד אלא כל זמן שירצה הוא או היא לפרוש זה מזה פורשין" וע"כ טען אבימלך ששרה איננה אשת איש וכך מביא זאת המלבי"ם וגם שלפי הדין בב"נ כשאחד מהם אמר אין...

כותב המלבי"ם "ונשכבה עמו כי ע"פ דין ב"נ מותר בבתו כמ"ש הרמב"ם בה' מלכים" ולכאו' כוונתו שלא מנה הרמב"ם בתו בעריות דבן נח רמב"ם מלכים ט הלכה ה שש עריות אסורות על בני נח: האם, ואשת האב, ואשת איש, ואחותו מאמו, וזכור, ובהמה, שנאמר על כן יעזוב איש את אביו זו אשת אביו, ואת אמו כמשמעה, ודבק באשתו ולא...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד (יג יג) בסנהדרין קט: שמי שהיה מכה אשת חבירו והפילה, והיה הבעל בא לפני דייני סדום, היו אומרים לו תן אותה לו שיעבר אותה. והנה מה שבא הבעל לפני הדיינים לתבוע את חבירו, בפשטות היינו משום שרוצה לתבוע ממנו דמי הולדות ששייכים לבעל, אלא שדייני סדום...

הנה הרש"י בפרשתן פרק ט' פסוק ה': כתב מיד איש אחיו - מיד שהוא אוהב לו כאח והרגו שוגג אני אדרוש אם לא יגלה ויבקש על עונו לימחל שאף השוגג צריך כפרה ואם אין עדים לחייבו גלות והוא אינו נכנע הקדוש ברוך הוא דורש ממנו. כמו שדרשו רבותינו והא-ל-ה-י-ם אנה לידו במסכת מכות הקדוש ברוך הוא מזמנן לפונדק אחד...

כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה בלקח טוב (המכונה פסיקתא זוטרתי) דרשו מפסוק זה פרט לנבלה, וכן יש בפירוש ר' שמואל בן חפני (פר' וישלח), והיינו שרק בהמה חיה שאדם המית אותה מותר לאכול, ולא מתה מאליה. והאריך בזה הרמ"ע מפאנו בעשרה מאמרות (מאמר חקור דין ח"ג פרק כא), והביאו בזה האחרונים (עי' הגר"י...

שהרי אמרו בסנהדרין (נט.):

בסנהדרין (נח:) ילפי מינה 'אר''ל עובד כוכבים ששבת חייב מיתה", ולכאו' ילה"ק בזה דהא אמרו חז"ל בכמה דוכתי דקיימו האבות לכל התורה כולה, דבקידושין (פב.) אמרו 'מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה', וביומא (כח:) 'אמר רב קיים אברהם אבינו כל התורה כולה וכו', אמר רב ואיתימא רב אשי קיים...

אחד המצוות בהם נצטוו בני נח הוא איסור גזל כמבואר בסנהדרין. ויש לעיין לפי מה שאחז"ל בברכות (לה.): כל הנהנה מעוה"ז בלי ברכה "כאילו גוזל להקב"ה ולכנסת ישראל", א"כ נימא שבן נח יהי' צריך לברך ברכה לפני אכילתו.

האם יש חיוב לבני נח למול אחר שסנחריב ערבב את האומות?

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה מות יומת ואת הבהמה תהרגו (כ טו) בסנהדרין נה. מסתפקת הגמ' האם נכרי הבא על הבהמה צריך לסקול את אותה הבהמה, משום שבאה תקלה על ידה, או דבעינן תקלה וקלון, ובנכרי ליכא קלון [משום שאין מתביישין בכך, ועוד שלא חס רחמנא אקלון דידהו, רש"י]. ולהלכה כתבו רבינו...