בן יומו

בגמרא סוכה מבואר שקטן חייב בסוכה רק משאינו צריך לאמו, ואילו בגמ' מסופר על שמאי הזקן שפיחת את המעזיבה וסיכך מעל מיטת תינוק. האם זו חומרא בדין חינוך עוד לפני גיל החינוך, תפיסה אחרת של חובת האב, או הבנה שהשהייה בסוכה עצמה חשובה גם כשהקטן אינו בר חיוב?

איך ייתכן אדם קרא מגילה בי"ד ובט"ו ולא יצא ידי חובה?