לפי רש"י שלא תזדמן לו עבירה בלי דעת ומשמע לאו דווקא בעניני אכילה וכן הרמב"ן
בגיטין שחלק על תוס' לגבי אין ה' מביא תקלה לידי צדיקים שכתב שאין טעם וריח להגיד שקאי רק בענין אכילה.
וצ"ב מה יענו לכל המקומות שמצינו שטעו ובדעת. אהרון עם חטא העגל. וכעשו שהטעה את יצחק.
וירבעם את אחיה השילוני. דוד וציבא...
לגבי גיטו וידו באים כאחד הגם שיד עבד כיד רבו (עז:), וכמו"כ מצינו בכלי שרת שעבודתן מחנכתן. ולכן בירושלמי, ביומא (ג, ו), אמרינן, דכלי המנחות מתקדשים ע"י "באים כאחד". פירוש, שהרי כידוע הדין הוא דאין המנחה מתקדשת בקדושת הגוף אלא כשנכנסת לכלי שרת הקדוש בקדושת הגוף. ומאידך, כלי השרת אינו מתקדש בקדושת...
המחשבה הפשוטה שבה אנוכי צועד מאז עמדי על דעתי היא, שודאי שהתנאים והאמוראים לא למדו כמו שאנו לומדים.
הדברים שבשבילינו הם חידושים, להם היה זה מושכל ראשון, והדברים בהם אנו מתקשים להם היו מיושבים.
העיון שלנו זה הבקיאות שלהם, ואת העיון שלהם איננו יכולים להשיג כלל.
הם אחזו כמה שלבים אחרינו.
והגע...
איתא בגמ' ע"ז יט. כמפורסם : "ואמר רבא לעולם ילמד אדם תורה ואחר כך יהגה שנאמר בתורת ה' והדר ובתורתו יהגה ואמר רבא לעולם ליגריס איניש ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר". כמו"כ הגר"א במשלי פ"ו פס' ח וז"ל :
הבריסקר רב היה אומר ד"ברור אצלנו שאם יאמר אדם מערכה בדברי תורה מבלי שקדמה לכך...
ב"ב דף קטז.
רמי בר חמא מסתפק בדין מסוים.
רבא מביא משנה, שמדויק בה (ברור ובולט) כצד אחד.
שואלת הגמרא: מדוע רמי בר חמא לא פשט מהמשנה?
ומתרצת: אגב חורפיה לא עיין בה.
בפשטות (וכן פירש הרשב"ם) מחמת חריפות שכלו הוא פספס דיוק פשוט.
אבל רבינו גרשום מסביר אחרת:
אגב חורפיה. שהיה מחזיר תלמודו.
לא עיין בה...
בימים אלו מתנהל מסע הפצה על לימודי מזומנים אך דא עקא שאלה שלא גדלו על השיטה רוצים לדעת אחת ולתמיד מה עמדת רבותנו שלא דגלו בשיטה זו מה הייתה עמדתם ומתחלק לשניים
א' עניין זכירת הלימוד ב' בעניין היקף התורה על חשבון ההעמקה
ערך לימוד התורה בעמל ובעיון - מתיקות התורה
בגמרא שבת פח: איתא אמר רב חננאל בר פפא מאי דכתיב שמעו כי נגידים אדבר למה נמשלו דברי תורה כנגיד לומר לך מה נגיד זה יש בו להמית ולהחיות אף דברי תורה יש בם להמית ולהחיות היינו דאמר רבא למיימינין בה סמא דחיי למשמאילים בה סמא דמותא ע"כ.
ופירש שם רש"י (ד"ה...
ביטול תורה
ביטול תורה באיכות
בקיאות
התחדשות בתורה
חג שבועות
לימוד תורה
מאמר תורני
מאמרים תורניים
מעמד הר סיני
מתיקות התורה
מתן תורה
סמא דחיי
עיון
עיון בקיאות
עיון התורה
עמל התורה
ערך לימוד תורה
פורום אוצר התורה
שבועות
תורה
"התחייבתי" באשכול שכן להרחיב על לימוד העיון החסידי.
אני מנסה לשלם אותו כאן:
שיטת הלימוד הליטאית:
שמה דגש (או מתחילה ב) על ניתוח מעמיק של הסוגיות התלמודיות, תוך ניסיון להבין את הסברות וההיגיון הפנימי של הגמרא.
בוודאי שהיא תחפש מקור, ובהחלט תתחבר מאוד בבירור שיטות הראשונים והאחרונים, אך בעיקר...
בשיעור שמסר ר' דב לנדו הוא התבטא כך:
'אברך שלומד סוגיה כדבעי עם רמב"ן בעומק העיון, יכול לעשות חגיגה גדולה כמו סיום הש"ס, ואף חגיגה גדולה יותר'. ולרעייתו של אותו אברך אמר: 'אשריך ואשרי חלקך, את המאושרת עלי אדמות, אין זכייה כזכייתך'.
יבוא השואל וישאל,
למעשה, מה כוונת ר' דב, לעשות סיום על שטיקעל...
מקובל לומר שמלבד שיש מושג של ביטול תורה בכמות כשאדם אינו מנצל את כל זמנו לעסק התורה כראוי, יש גם מושג ומציאות של ביטול תורה באיכות,
לדוג' אדם שיכול ומסוגל ללמוד ביתר הבנה וביתר עומק, אך מעדיף ללמוד בצורה קלילה יותר, הרי הוא מבטל תורה, על אף שמנצל את כל זמנו, משום שהלימוד שלו הוא באיכות פחותה...
האם יש להקדיש יותר זמן ללימוד בעיון עם מפרשים, או שעדיף ללמוד יותר בקיאות?
ובלימוד העיון, האם יש להעדיף להעמיק ולהתעכב בו ללא הגבלת זמן או שראוי להקציב זמן?