בגדר מוציא שם שמים לבטלה ובענין ברכה שאינה צריכה – חלק ג'
יא. כתב החיי אדם כלל ה' סעיף א' צריך האדם ליזהר מאוד שיברך ביראה ובכונה רצויה, ושלא יברך חס ושלום שום ברכה לבטלה, כגון שאין צריך כלל לברכה זו, או אפי' לגרום ברכה שאינה צריכה כגון שיכול לפטור בברכה אחת וגורם לברך עוד ברכה, כגון שהניח...
בגדר מוציא שם שמים לבטלה ובענין ברכה שאינה צריכה – חלק ב'
האם איסור "ברכה שאינה צריכה" הוא מן התורה או מדרבנן
ט. שו"ע סי' רט"ו סעי' ד' כל המברך ברכה שאינה צריכה הרי זה נושא שם שמים לשוא והרי הוא כנשבע לשוא כו', והוא העתק לשון הרמב"ם, משמע שהוא מן התורה.
והמקור לזה כנ"ל אות ו' מגמ' ברכות...
בגדר מוציא שם שמים לבטלה ובענין ברכה שאינה צריכה – חלק א'
א. תמורה ד' א' מוציא שם שמים לבטלה אזהרתיה מהיכא כו' את השם אלוקיך תירא ואותו תעבוד, מכאן כתב המ"ב בסי' רט"ו סק"כ דאם אדם מזכיר שם שמים חלילה וחס לבטלה "בלא ברכה" לכולי עלמא יש בו "איסור תורה" שהוא עובר על מצוות עשה ד"את השם אלוקיך...
בעניין איסור ברכה לבטלה
"ברכה לבטלה" היינו ברכה הנאמרת כאשר אין חיוב לאומרה.
בגמרא בברכות (דף לג עמוד א) אמרו: "כל המברך ברכה שאינה צריכה[א] – עובר משום לא תשא".
וכתב הרמב"ם בתשובה (תשובות פאר הדור סימן קה; תשובות הרמב"ם (פריימן) סימן פד) שאיסור ברכה לבטלה הוא מדאורייתא[ב]; וכן נראה...
מס' מאיר עיני ישראל עמ' 442-444 :
תלמידו של הגה״צ, מוהר״ר אליהו לאפיאן זצ״ל, כותב ("לב אליהו", מתולדותיו שבריש ח"א, עמ' 31):
פעם בחג הסוכות היינו מסובים בסוכתו, וכיבד אותנו רבנו בעוגות ותה.
פתח אחד מבין המסובים במכוון, ובירך בקול רם ברכת שהכל על התה, ואח״כ ברכת בורא מיני מזונות. כמובן שנעשה...