ברכת המצה

היכי תמצי שמצת מצוה נפטרת בברכת שהכל? [דין זה שמעתי ממורינו הגר"א נבנצל שליט"א]

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כתב הרמב"ם מצה פ"ז הי"ב "אכילת מרור אינה מצוה מן התורה בפני עצמה, אלא תלויה היא באכילת הפסח, שמצות עשה אחת לאכול בשר הפסח על מצה ומרורים, ומדברי סופרים לאכול המרור לבדו בליל זה אפילו אין שם קרבן פסח", עכ"ל. ולפי זה ערל ובן נכר שאין אוכלים בפסח אינם חייבים גם באכילת מרור...

לשי' חכמים שהמצוות מתקיימות באכילות נפרדות, אנו מברכים על כל חדא וחדא על המצה והמרור, ובע"ה בקרוב גם על הפסח. אך להלל שנאכלים כולם באכילה אחת, יל"ד בג' אופני ברכה. אופן א': או שנברך ג' ברכות נפרדות, כדמשמע ברמב"ם עשין קס"א לעניין ספירת העומר שאם ספירת הימים והשבועות היו מצוות חלוקות, היה מן הדין...