ברכת המזון

בגמ' בברכות (כ, ב) שאלו מלאכי השרת את הקב"ה שהרי כתוב שהקב"ה לא ישא פנים, ולמה אתה נושא פנים לישראל; ונענה להם שאני כתבתי בתורה "ואכלת ושבעת וברכת", והן מדקדקין על עצמן עד כזית ועד כביצה. ופירש רש"י שעד כזית הוא למ"ד ששיעור ברכת המזון הוא מכזית, ועד כביצה הוא לדעה ששיעור ברכת המזון הוא מכביצה...

בעקבות הפתרון לחידה כאן: מאוצר החידות נשאלת השאלה, למה באמת כופלים כאן כל כך בסמוך בקשה על 'רחמים'? הלא דבר הוא.

שֶׁלֹּא תְהֵא צָרָה וְיָגוֹן וַאֲנָחָה בְּיוֹם מְנוּחָתֵנוּ מדוע אנחנו חוששים שתקרה חלילה צרה ביום מנוחתינו? ומדוע דווקא בשבת? למה לא מבקשים את הבקשה הזאת גם ביום חול ויו"ט? ומדוע מבקשים זאת דווקא בברכת המזון?

עד היכן צריך לשמוע את ברכת המזון? אם נשאל את רוב האנשים עד היכן עליהם לשמוע את ברכת המזון מהמזמן, רובם יציינו כי מדובר במחלוקת בין השו"ע לרמ"א. לפי השו"ע (סימן ר' סעיף ס"ב), מספיק לשמוע עד "ובטובו חיינו", אך לפי הרמ"א, יש לשמוע עד סוף ברכת "הזן את הכל". החזו"א (אורח חיים סימן ל"א, אות ב') מוסיף...

בגמ' ברכות מ"ח ב': משה תקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן. [והיינו שהוא תיקן את הנוסח, וכמו בהמשך שיהושע תיקן ברכת הארץ כשנכנסו לארץ]. וכתב המעדני יו"ט על הרא"ש (פ"ז סי' כ"ב אות ע') שמשה רבינו קבע זאת רק לאחר שכבשו את סיחון [וזו התחלת הכניסה לארץ]; כי שם נאמר "ואכלת ושבעת וברכת". [ועי' רמב"ן...