ברכת המזון

רציתי לשאול מה הדין בסעודה שלישית בקהילות החסידים נהגו בהרבה מקומות לערוך סעודה שלישית הרבה זמן ולפעמים עובר שעתיים או אפילו יותר ולכאורה זהו יותר משיעור עיכול סעודה והיאך אפשר לברך אחרי זה ברכת המזון ושמא מועיל מה ששותים בינתיים מים וסודה והנה יש שיטות ששיעור עיכול הוא לאו דוקא 72 דקות אלא כמה...

קשה דמשמע רק ביום מנוחתנו לא תהיה צרה הא בשאר ימים ח"ו וכו' וכידוע מאסת"ר (ז אוה"ח ריש ואתחנן זוהר וישלח קסט.) שיש לפרש ולפרט בתפי' (זה עצמו צ"ב, אך זה נושא בפנ"ע). יש לי ביאור. אך אשמח לשמוע איך הבנתם עד עתה.

לא בברכות השחר ולא ברכת המזון ולא שמו"ע?

יש לעיין מדוע בשמונ"ע בברכת ההודאה פותחים ב'מודים אנחנו לך' ואח"כ אומרים 'נודה לך', ואילו בברכת המזון בברכת הארץ פותחים ב'נודה לך' ואח"כ אומרים 'אנחנו מודים לך'?

אדם אכל סעודת פת בחנוכה, וכשבא לברך ברכת המזון יורו לו לברך בלא לומר "על הניסים"! מה המקרה? מה המקור?

מובאת בתוס' בהקשר של דיון הלכתי, היכן?

וכן רגילים לפרש לתשב"ר וַיֹּאכַל ללא נטילת ידים, וַיֵּשְׁתְּ מבלי לברך, וַיָּקָם בלי ברכת המזון וכו'. [שו"ת דברי יציב חו"מ סי' נ"ב סק"ו] וזה וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו וכו' שקם והלך ולא נישק המזוזה, כמובא. [ליקוטי הלכות/ברסלב יו"ד הלכות ס"ת ה"ד אות כ"ז)]

באורח נדיר כשהוא חורג ממנהגו האדמו"ר מתולדות אהרן קידש את הלבנה אמש לראשונה באמצע סעודה שלישית בבית מדרשו בשכונת מאה שערים בירושלים. מדובר בשינוי חריג מהסדר שהיה נהוג עד עתה, בדרך כלל הרבי אומר 'תורה' באמצע הזמירות של סעודה שלישית (לאחר 'ברכי נפשי' לפני 'ויאתיו'), בשבת זו לראשונה המשיכו את...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואכלת ושבעת וברכת (ח י) בגמ' ברכות לז. מעשה ברבן גמליאל והזקנים שהיו מסובין בעלייה ביריחו והביאו לפניהם כותבות ואכלו, ונתן רבן גמליאל רשות לרבי עקיבא לברך. והקשה במדרש יהונתן למהר"י אייבשיץ זצ"ל בפרשתינו, שבכ"מ שאמרו "רבן גמליאל וזקנים" היה שם ראב"ע או ר' טרפון שהיו...

בגמ' ברכות (מח, ב) משה תקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן [והיינו שהוא תיקן את הנוסח, וכמו בהמשך שיהושע תיקן ברכת הארץ כשנכנסו לארץ]. וכתב המעדני יו"ט על הרא"ש (פ"ז סי' כב אות ע) שמשה רבינו קבע זאת רק לאחר שכבשו את סיחון [וזו התחלת הכניסה לארץ], כי שם נאמר "ואכלת ושבעת וברכת". [ועי' רמב"ן...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך (ח י) בגמ' ברכות מח: אמר רב נחמן משה תקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן, יהושע תקן להם ברכת הארץ כיון שנכנסו לארץ, דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים, דוד תקן על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ושלמה תקן על הבית הגדול והקדוש...

בגמ' בברכות (כ, ב) שאלו מלאכי השרת את הקב"ה שהרי כתוב שהקב"ה לא ישא פנים, ולמה אתה נושא פנים לישראל; ונענה להם שאני כתבתי בתורה "ואכלת ושבעת וברכת", והן מדקדקין על עצמן עד כזית ועד כביצה. ופירש רש"י שעד כזית הוא למ"ד ששיעור ברכת המזון הוא מכזית, ועד כביצה הוא לדעה ששיעור ברכת המזון הוא מכביצה...

בעקבות הפתרון לחידה כאן: מאוצר החידות נשאלת השאלה, למה באמת כופלים כאן כל כך בסמוך בקשה על 'רחמים'? הלא דבר הוא.

שֶׁלֹּא תְהֵא צָרָה וְיָגוֹן וַאֲנָחָה בְּיוֹם מְנוּחָתֵנוּ מדוע אנחנו חוששים שתקרה חלילה צרה ביום מנוחתינו? ומדוע דווקא בשבת? למה לא מבקשים את הבקשה הזאת גם ביום חול ויו"ט? ומדוע מבקשים זאת דווקא בברכת המזון?

עד היכן צריך לשמוע את ברכת המזון? אם נשאל את רוב האנשים עד היכן עליהם לשמוע את ברכת המזון מהמזמן, רובם יציינו כי מדובר במחלוקת בין השו"ע לרמ"א. לפי השו"ע (סימן ר' סעיף ס"ב), מספיק לשמוע עד "ובטובו חיינו", אך לפי הרמ"א, יש לשמוע עד סוף ברכת "הזן את הכל". החזו"א (אורח חיים סימן ל"א, אות ב') מוסיף...

בגמ' ברכות מ"ח ב': משה תקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן. [והיינו שהוא תיקן את הנוסח, וכמו בהמשך שיהושע תיקן ברכת הארץ כשנכנסו לארץ]. וכתב המעדני יו"ט על הרא"ש (פ"ז סי' כ"ב אות ע') שמשה רבינו קבע זאת רק לאחר שכבשו את סיחון [וזו התחלת הכניסה לארץ]; כי שם נאמר "ואכלת ושבעת וברכת". [ועי' רמב"ן...