מעשה היה, שלא היה כהנים במנין שחרית ביו"ט,
והציבור חפצו מאד בברכת כהנים למוסף,
והלכו לקרוא בחזרת הש"ץ של מוסף לכהנים ממנין שחרית סמוך,
ומצאו ב' כהנים מתכוננים לישא כפיהם, ובקשו מהם שמיד אחר ברכת הכהנים אצלם, יבאו לברך במנין השני,
וכך עשו,
והסתפקו האם צרכים לברך שוב "אק"ב של אהרון", כיון...
האם יש בל תוסיף בברכת כהנים??? >>> האם יש מצוה לישראלים בברכת כהנים??? >>> האם זר יכול לברך ברכת כהנים??? >>> כיצד יעמדו הצבור בברכת כהנים??? >>> מה דין כהן שלא מברך??? >>> מה עושים בבית כנסת של כהנים??? >>> מי שעומד אחרי הכהנים האם יצא??? >>> האם מפסיק בברכות קריאת שמע לברכת כהנים??? >>> מה דין...
יברכך ה' וישמרך (ו,כד)
מעשה בבחור מבוגר, שהגיע לפירקו. ניגש אל המשגיח, הגה"צ רבי אליהו לופיאן זצ"ל ואמר: "אני מבקש רשות לצאת וללמוד מקצוע". מקצוע קודש, כתיבת סת"ם: ספרי תורה, תפילין, מזוזות.
נשאל: "מדוע?". ענה הבחור: "אני מקווה להתארס בקרוב, ואנשא בשעה טובה, ואצטרך לפרנס משפחה, שתגדל במשך הזמן...
איתא בגמ' (חגיגה ט"ז.) המסתכל בג' דברים עיניו כהות, ואחד מהם הוא המסתכל על הכהנים בזמן שביהמ"ק קיים שהיו עומדים על דוכנם ומברכין את ישראל בשם המפורש, והייתה השכינה שורה על קשרי אצבעותיהם, ולכן אסור להסתכל בהם.
וכתב המג"א (סי' קכ"ח סקל"ה) דרק בהסתכלות מרובה בכהנים עיניו כהות, אבל איסור יש גם...
היה הייתי בחצר בית הכנסת בתענית ציבור,
והיו שם כמה נערים בגילאי 14 בערך וביניהם אחד כהן,
והם שמו לב שאין כהנים למנין שם, והציעו לחברם הכהן להכנס לזכות את המתפללים בברכת כהנים,
הוא נכנס לבית הכנסת ושמע את החזן באמצע מודים, הוא אמר לחביריו,
כבר גמרו רצה, והלך לו.
ובעקבות אותו מעשה החלטתי קצת ללמוד...
הכהנים מברכים "אשר קדשנו בקדושתו של אהרן, וציוונו לברך את עמו ישראל באהבה".
והנה לכאורה צריך ביאור – היכן הצטוו הכהנים לברך "באהבה"? והרי בפסוקים המצווים על ברכת הכהנים, לא נאמר כלל שהברכה צריכה להיות "באהבה"?
ועיין במגן אברהם על השולחן ערוך, קכח, אות יח, שביאר את הנוסח "באהבה" על פי האמור...
אָמוֹר לָהֶם. יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ וכו' וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.
ברש"י: אמור להם כמו זכור שמור.
ובמדרש פליאה יברכך כנגד זכור וישמרך כנגד שמור.
השייכות בין ברכת כהנים לשבת קודש יתבאר עפימ"ש בספר בן איש חי (הלכות שנה ראשונה): ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום, הנה ידוע מ"ש בסה"ק אדרת אליהו...
כה תברכו את בני ישראל
בגמ' שבת פרק כל כתבי קי"ח א"ר יוסי מעולם לא עברתי על דברי חבירי יודע אני שאין אני כהן ואילו אמרו עלה לדוכן הייתי עולה. פירוש, שהיה עולה ולא היה מברך, שלא היה עובר על איסור עשה דכה תברכו דאמר בפ' האשה שנתארמלה (כתובות פד:), רק שהיה חשש בעלייתו לדוכן כדאמר העומדים אחורי...
המ"ב בסי' קכח' לא הזכיר דין זה אי שרי לכהן ממזר לישא כפיו,
בשו"ע אבה"ע ס"ז סעי' יד' איתא שכהן ממזר אינו חלל,
יש להסתפק האם מותר לישא כפיו?
בפמ"ג קכח' ס"ק נז' כתב ע"פ הב"ש באבה"ע שם "שאפשר נושא כפיו"
מה להלכה?