מספר תשובות שהשיב לי מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל בעניני פורים:
א) שאלה: האם יש מצות שמחה באדר א'.
תשובה: אין בין אדר ראשון לשני אלא משלוח מנות ומתנות לאביונים[1].
ב) שאלה: האם יש מצות שמחה בליל פורים.
תשובה: קצת[2].
ג) שאלה: האם יש ענין להשתכר בליל פורים.
תשובה: לא[3].
ד) שאלה: בסידור השל"ה כתב...
עובדא הוי במרן הקה"י דבחודש ניסן שיצא לברך ברכת החמה היה צריך לברך גם ברכת האילנות,
ושאל את בנו מרן הגר"ח מה קודם האם ברכת האילנות דזהו כל שנה הוי תדיר
או כיון שנוסח הברכה עושה מעשה בראשית זה יותר תדיר
והשיב לו מגמ' בסוף סוכה לגבי שהחיינו דנוסח הברכה משוי לה תדיר.
אכן נראה דיש לחלק טובא דבעושה...
הנה בספה"ע אין שהחיינו, ורבו הטעמים. ואצינו לדון בכאו"א בכאן בעז"ה.
והנה כתב הרמב"ם פ"ז מתמידין ןמןספין הכ"ה וצריך לברך בכל לילה קודם שסופר בא"ה אלוקינו מ"ה אקב"ו על ספה"ע קודם שיספור. מנה ולא ברך יצא. ומקשים העולם מאי שנא מספירת יובלות המבוארת בפ"י משמיטה ויובל ולא כתב שם הרמב"ם דאיכא מצוה...
על דבר המתחדש מזמן לזמן מברכים עליו שהחיינו.
אבל השאלה היא, מה קורה באדם השמח גם בדבר המתחדש לעיתים קרובות ממש, האם יכול לברך? דהיינו האם שאלת הזמן הוא מרכיב משמעותי לעניין הברכה?
ועוד שאלה, האם ניתן לברך על טלית קטן? לכאורה לא. כי זה תחת הבגדים. אבל מה קורה אם הוא קנה טלית קטן יקרה ונכבדה מאוד...