בריאה

בפסוק "בראשית ברא א-לוקים את השמים ואת הארץ" לכא' צ"ת שהסדר היה צריך להיות "א-לוקים ברא בראשית את השמים ואת הארץ" ומעתה לאחר שהכתוב הוא בראשית ברא (אף אי היה הכרח מצד הפתיחה באות ב' סו"ס הדברים צריכים להסתדר בצורה מושלמת - במעשה א-לוקים עסקינן -) נראה לכא' כי בתחילה ברא א-לוקים את השמים ואת הארץ...

בכל יום אנו אומרים יוצר אור 'ובורא חושך' נמצא כי חושך היא בריאה, וכ"כ הרוקח בביאורו לסידור, וקשנ מאוד הרי חושך זה העדא אור, ומה שייך בזה בריאה?

המדע המודרני כבר מזמן חרג מגבולות הנוסחאות היבשות שתיארו את המציאות הפשוטה. בעידן של תורת היחסות, הקוונטים הגבול בין פיזיקה לפילוסופיה הולך ומטשטש. שמתּי לב לתופעה מעניינת: לא אחת, תיאורי המציאות שהמדע מגלה בממצאיו, מתיישבים באופן מעורר השתאות עם רעיונות מופשטים הידועים ממחשבת ישראל. כך למשל...

התורה האריכה לבאר ולפרט כל דבר מתי נברא, וצריך עיון למאי נפק"מ? מה זה משנה אם האילנות נבראו ביום שלישי או ביום חמישי?