ויקח משה את עצמות יוסף וגו'
בילקוט מדרש חמדת ימים (לר' שלום שבזי, פר' ויחי עמ' קפ"ג, הובא בעלים לתרופה תשפ"ד) מביא בתוך דבריו, שהעלה משה עצמותיה של בת פרעה עמו. ודייק כן מלשון הכתוב "ויקח משה את עצמות יוסף עמו", "את" לרבות עצמות של בתיה. ומה שאמרו במסכת כלה רבתי (פ"ג הכ"ד) שבתיה נכנסה בחייה לגן...
ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתיהו וגו' (ב, י).
או ירצה הכתוב לומר כי זאת האשה העלימה טעם השם שלא יתגלה לכל, לצד כי המעשה היה הפך רצון כל עמה להציל אותם שהם גזרו עליהם להשליכם ליאור, והיא תבטל עצתם לרע להם, לזה לא פרסמה טעם השם אלא קראתו סתם בלא טעם, והכתוב מודיע טעמה שקראתו כך הוא לצד שאמרה...
בִּתְיָה בת פרעה. איתא במסכת כלה רבתי (פ"ג הכ"ג) "שבעה נכנסו בחייהם לגן עדן, אלו הן, סרח בת אשר, ובתיה בת פרעה, חירם מלך צור, עבד מלך הכושי, אליעזר עבד אברהם, ובן בנו של ר' יהודה הנשיא, ויעבץ, ויש אומרים אף ר' יהושע בן לוי".
[אודות חירם מלך צור, אביא בעז"ה מאמר נפרד ומורחב, ואם ירצו גם על כל שאר...
בתיה קראה למשה בלשון הקודש 'משה', או שמא קראה לו בלשון מצרית 'מוניוס? ומה פירוש המילה 'משה' בלשון מצרית?
כשלומדים את פשטות הפסוקים בפרשת השבוע, אנו מגלים דבר פלא ששמו של משה רבינו, איש האלקים אדון כל הנביאים, נקבע על ידי בתיה בתו של פרעה, כאמור (שמות ב, י) וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַתְּבִאֵהוּ...
בַּת פַּרְעֹה.
בגמ' (מגילה יג.) דרשו על בתיה בת פרעה ומשה רבינו את הפסוק ואשתו היהודיה ילדה את ירד אבי גדור ואת חבר אבי שוכו ואת יקותיאל אבי זנוח,
והנה בתיה בא"ת ב"ש שאמ"צ, ירד אבי גדור חבר אבי שוכו יקותיאל אבי זנוח ר"ת בגימטריא שא"מ, והצ' מרמז על צדיק יסוד עולם - חבר שחיבר את ישראל לאביהן...
וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה. ברש"י: ומה ברכה ברכו, שיעלה נילוס לרגליו (תנחומא נשא אות כו).
ובמדרש הביאור: מה ברכה בירכו, אמר יעלה נילוס לרגליך. וכן במדרש לקח טוב: מה ברכה ברכו, אמר לו יהי רצון שיעלה נילוס לרגליך.
ובשפת אמת ליקוטים שמות: מה שזכה פרעה להיות לו בתיה שגידלה למשה רבינו ע"ה...
מצרים. שמים אפורים, אויר מזוהם, אביך. הכל ערפילי. דמעות, יזע ודם בכל פינה. צריחות-נוגשים וזעקות-מעונים, האופק חשוך ומעונן. באמצע הייאוש זורם יאור עכור, גלים גבוהים נוגחים זה בזה, מטביעים אחד את רעהו בביצה העכורה מקציפים את הזוהמה מעליהם. שולחים זרועות אל ילדים אומללים שנמשכו מחיק-אימותיהם...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
במדרש רבה פרשה י״ח סימן ג׳ "הנקבות הבכורות אף הן מתות, חוץ מבתיה בת פרעה שנמצא לה פרקליט טוב, זה משה".
ומבואר דלולי זאת היתה מתה במכת בכורות, וקשה הרי כבר נתגיירה כמבואר במגילה יג. "ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור" אמר רבי יוחנן שירדה לרחוץ מגילולי בית אביה, ופירש רש״י שם...
הנה מבואר בדברי הימים ששמה של בת פרעה היה בִּתְיָה.
ואולי אפשר לרמוז שהנה פעולתה הייתה למשות את משה ["כי מן המים משיתיהו"]; ואם נחליף את ה-ב' וה-י' מאותיות בתיה באתב"ש = נקבל ש' ת' מ' ה', אותיות "מָשְׁתָה", וכן אם נחליף באלב"ם = יצא מ' ת' ש' ה', ג"כ אותיות מָשְׁתָה.
ותקרא שמו משה (ב, י)
מובא בכמה מקומות בחז"ל (עיין מסכת מגילה, דף יג ע"א ועוד), שלמשה היו שמות נוספים, כגון "ירד", על שם שירד לישראל מן בימיו, "גדור", על שם שגדר פרצות ישראל ועוד שמות רבים.
והנה, מכל שמות גדולים ונשגבים אלה, המורים על פעליו הרבים ומידותיו, הקב"ה פונה אליו תמיד בשם משה (וכך...