כי הגיד להם אשר 'המן' הוא היהודי
וַיַּגִּידוּ לְהָמָן לִרְאוֹת הֲיַעַמְדוּ דִּבְרֵי מָרְדֳּכַי כִּי הִגִּיד לָהֶם אֲשֶׁר הוּא יְהֹוּדִי (אסתר ג, ד). כתב החיד"א בספר "כסא דוד" (דרוש י' לשבת זכור): שמעתי מחד מרבנן שפירש דרך צחות, דכיון שהמן היה עבד למרדכי (עי' מגילה טו, א), אם היינו בארץ ישראל –...
כותב את מה שהעלתי בעניין, אך נשארתי לבסוף בצ"ע, זה קצת ארוך, אבל אם בכל זאת מישהו יודע פשט בזה אשמח מאד.(למי שאין כח לקרוא הכל, אפשר לקרוא את דברי הר"ח ואת הפסקה האחרונה ולפחות לבאר נק' זו).
שיטת הר"ח בכלב שנטל חררה (ב"ק כב.) .
בר"ח כ' וז"ל " ופריק ריש לקיש כגון דאדייה אדויי כלומר לא הגביה את...
נולד בשנת תר"ו בוורשה לאביו רבי אריה צבי. בהיותו כבן 15 הלך ללמוד תורה מפי הגה"צ רבי יהושע לייב דיסקין בלומז'ה והיה צעיר התלמידים. לאחר מכן למד בישיבת וולוז'ין והיה תלמיד מובהק של הנצי"ב, לאחר מכן עבר לבריסק ולמד תורה מפי הגר"ח הלוי סולובייצ'יק.
היה איש עשיר בעל נכסים רבים מושכרים, ובעל חנות...
איתא בר"ן בדרשותיו (שהיום יום ג' יומא דהילולא דיליה) דהא דהיה משה רבינו ע"ה כבד פה, להורות מתיקות עריבות נעימות ידידות התורה, כי לפעמים כשאומר איש איזה דבר ואותו הדבר בעצמו אינו חכמה כל כך, רק שהאיש המדבר הוא בעל מליצה ויודע להמליץ הדבר בנועם אמריו ובחידות, אזי יומתק הדבר לחיך השומע, משא"כ אם...
ברכת 'שהחיינו' על הפירות
נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר (מט, כא)
רש"י מציין לדברי תרגום אונקלוס המפרש: 'נחלתו תהיה עושה פירות, שיהיו מודים ומברכים עליהם'.
דברי התרגום צריכים ביאור, שהרי על כל פירות שבעולם מברכים ברכת הנהנין, ומה יתרון יש בפירות נחלתו של נפתלי שעליהם אומר...
יין של קידוש
אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ (מה, כד) אל תפסיעו פסיעה גסה (רש"י).
המפרשים מקשים, מדוע רק יוסף הזהיר אותם בהליכתם לארץ ישראל, שלא יפסיעו פסיעה גסה, ואילו יעקב לא הזהירם על כך תחילה בדרכם למצרים.
בדרך חידוד מיישב המלבי"ם זי"ע בספרו 'ארץ חמדה', על פי המובא בגמרא (ברכות מג, ב) שפסיעה...
שלשה הבדלים בין חלום הפרות לחלום השבלים.
א. בפרות כתיב ותאכלנה ובשבלים ותבלענה.
ב. בפרות כתיב ותעמדנה אצל הפרות ובשבלים לא נזכר ענין כזה.
ג. בספור פרעה, בפרות אמר ולא נודע כי באו אל קרבנה ובשבלים לא אמר כן.
ולפשוטו, הבדל א' מבואר שאין שייך שם אכילה בשבלים ע"כ כתב בהם ותבלענה. גם הבדל ב'...
ידוע מה שמביאים מר"י סגי נהור בן הראב"ד, דצריך להדליק נר חנוכה בתוך כלי, ועי' בדבריו שכתב כן גם על נר שבת. וצריך עיון מהיכן הוציא חידוש זה, דלכאו' אין לו מקור בש"ס.
וביאור דבריו לכאו' משום דצריך להדליק 'נר', ונר בלשון חז"ל הוא הכלי שבו השמן והפתילה, וע"כ ס"ל דצריך להדליק בתוך נר. ולפי זה לכאו'...
הקושיה
מסרת גבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים וזדים ביד עוסקי תורתך. מקשים העולם מה הרבותא בהא דנמסרו הטמאים ביד הטהורים והרשעים ביד הצדיקים והזדים ביד עוסקי התורה, ולמה דרכו של עולם שלא יהא כן, אלא יגברו הטמאים הרשעים והזדים, דלכאו' אין ביניהם ובין הנצחון...
הנה בתפילת על הניסים אנו אומרים "מסרת גיבורים ביד חלשים וכ' רשעים ביד צדיקים וזדים ביד עוסקי תורתך". ולכאורה צ"ב מדוע חוזר וכופל "זדים ביד עוסקי תורתך" שהרי כבר נאמר "רשעים ביד צדיקים". ועוד שהרי בכל אחד מן הניסים המוזכרים הוא דבר והיפוכו כגון "רבים ביד מעטים" וכי "זדים" ועוסקים תורתך" הם דבר...
ידועה קו' הרא"ם (ס"פ לך לך) בטעם מה שאברהם אבינו ע"ה לא מל עצמו קודם שנצטווה שהרי האבות קיימו כל התורה כולה קודם שנתנה (עי' יומא כח:), ומ"ש מילה שלא מל עצמו עד שאמר לו הקב"ה בפירוש.
וידוע מה שכתב בחידושי הגרי"ז הלוי (בראשית פרק טז פסוק ה) וז"ל: ידועה הקושיא, האבות קיימו התורה עד שלא נתנה (עי'...
הלכה פסוקה היא בשו"ע שלא חוזרים יעלה ויבוא בליל ראש חודש,
והטעם הוא משום שבי"ד לא היו מקדשים את החודש בלילה.
והתחדד לי לאחרונה, (אולי הדברים פשוטים) שעיקר הרעיון בזה,
הוא משום שבזמן שקידשו את החודש עפ"י הראיה, מעולם לא אמרו יעלה ויבוא במעריב,
משום שלא ידעו האם יקדשו מחר את החודש.
אני בימים האחרונים לומד את הסוגיא של ג' שבועות.
אך לא מצאתי כמעט מקום בו אוכל להבין בצורה פשוטה את הטענות של האוסרים והמתירים.
אשמח מאוד אם חו"ר הפורום שבקיאים בנושא זה יוכלו להעלות כאן את הסברות והטענות לכאן ולכאן. (עדיף עם מ"מ לבעל השמועה)
נ.ב. אבקש מאוד לא להיכנס לויכוחים ארוכים, אלא לתמצת...
משנה פסחים עו חמשה דברים באין בטומאה ואין נאכלין בטומאה וכו'
וחקרו האחרונים אם מה שאין נאכל בטומאה הוא משום שנטמא הקרבן, או משום משום שקרבן הבא בטומאה אע"פ שהותר בציבור אינו מספיק להתיר את הבשר.
ומרן הגרי"ז (מנחות טו) תלה ד"ז במח' הרש"י והתוס' כנגד הרמב"ם והשיטמ"ק, ולבסוף מציע שאין כלל מח'...
רש"י ד"ה לפני עור- ונהי דאמרן עמד והתירן מיהו אל יעברו על ידך שהרי עתידין הם ליתן את הדין על שאין מקיימין אותם ואע״פ שאין להם שכר בקיומה ואהני קעבר ישראל משום ולפני עור לא תתן מכשול.
דברי רש״י צריכים ביאור רב, מה קשה לרש״י מעמד והתירן הלא לעיל (ב:- ג.) הגמ׳ בתחילה אמרה שהתירן לגמרי, ושאלה הגמ׳...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם (טז יד)
בביאורי מהרא"י בעל תרומת הדשן, כתב לבאר תלונת דתן ואבירם, שהרי מחלוקת קרח ועדתו היתה על שנתקנאו בכהנים ובלוים ובמתנותיהם, והנה מתנות הכהנים והלוים הוא מחמת שלא נטלו נחלה בארץ, וכדכתיב לקמן (יח כ) ובפרשת...
הגמ' סוכה בדף כט ע"א, אומרת:
"ת"ר בשביל ארבעה דברים חמה לוקה על אב בית דין שמת ואינו נספד כהלכה ועל נערה המאורסה שצעקה בעיר ואין מושיע לה ועל משכב זכור ועל שני אחין שנשפך דמן כאחד"
ולכאורה צריך להבין מה שייכות ד' דברים הללו חדא לחברתה.
ונראה לומר דבכולם יש חוצפה ועזות מצח, שהם דברים שנעשים ברבים...
אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת
במדרש פליאה: אל מול פני המנורה, הה"ד (תהלים קיט, קל) פתח דבריך יאיר, ואתיא כמ"ד י"ז טפחים הוי מנרתא.
מדרש מופלא זה ביקש בעל הנודע ביהודה מהרה"ק ר' יעקב שמשון משפיטיווקא שיבאר לו, וביאר לו דידוע שבמנורה הוי ז' קנים וט' פרחים וי"א כפתורים...
מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה
משא ומתן בגמרא ובמדרש בטעם הגזירה
איתא במגילה דף י''ב ע''א, 'שאלו תלמידיו את רשב''י, מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה, אמר להם אמרו אתם, אמרו לו מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע'. שאלם רשב''י, 'אם כן שבשושן יהרגו שבכל העולם...