בין הצללים

הנר שדולק לחוץ ומאיר, מצית את נרי מקרין הוא לפנים. כל רוח חולפת מעבירה לי סוד, לוחשת לנשמתי על טוהר וזוך. כל גץ זעיר שובר את הדממה, מאיר בתוכי מנגינה נשכחה. להבה מתפתלת בריקוד עקבי, מאירה במחשכים ממתינה לתקומתי. השלהבת עולה מתפרצת, מאיצה בכוחותיי מרוממת. על אף שבסוף ידעך לו הנר, אזכור למחר...