ובמכילתא דעת ר' אליעזר שפירוש המילה 'לאמר' היא, "צא ואמור אליהם והשיבני דבר"
מבאר המלבי"ם
והוא על פי מה שמאר במדרש, שאלו מה"ש לפני הקב"ה אימתי ראש השנה? אמר להם, אני ואתם נלכה לבית דין הגדול, כי מסור דבר זה לבית הדין. וכמו שאמר עוד במדרש, שעד עתה היה הקב"ה מקדש חדשים, ועתה אמר החדש הזה לכם -...
ידועה הפלוגתא הנודעת ברבי יהושע ורב אלעזר המצויה בגיטין לו, ב מהיכי ילפינן לדינא דהפקר בי"ד הפקר ואכ"מ, ובשבת האחרונה שאלני אברך ת"ח מדוע הפקר בי"ד הפקר צריך פסוק? הרי כל מערכות המשפט מכירות בכך שבאם הצרכים הלאומיים וצרכי הכלל הם לקיחת ממונו של הפרט - אזי פשיטא שניתן ליטול הימנו, וה"ז דבר פשוט...
בגמ' (ב"מ דף לז:) מבואר בגמ', שבמקרה שיש ספק, כגון ב' שהפקידו אצל אחד, אחד הפקיד מנה והשני הפקיד ב' מנה.
וכשבאים לתבוע פיקדונם, כ"א טוען שהוא הפקיד ב' מנה, והוא אינו יודע מה האמת, הדין הוא, שכ"א מקבל מנה, והשאר יהא מונח עד שיבוא אליהו.
אך מבואר בגמ' שזה רק בדיני אדם, אך אם בא לצאת בדיני שמים...
כאב עמוק עם היוודע דבר פטירתה בערב שבת של הפעוטה שנשכחה ברכב המשפחתי בשעות הצהריים ביום שישי, ובשל החום הכבד נפטרה ממכת חום. למרות מאמצי ההחייאה של צוותי הרפואה, לא ניתן היה להצילה, ומותה נקבע בבית החולים סורוקה בבאר שבע.
זה נושא לא פשוט אבל פעם אחר פעם שוכחים ילדים ברכב עד למותם האכזרי.כמו...
האם הפקר בי"ד הוא הקנאה או הפקעה??? >>> לאיזה בי"ד יש כח להפקיר??? >>> האם קנין מדרבנן מועיל מהתורה??? >>> האם בקנין ד' אמות מחייב משום גזל מהתורה??? >>> באיזה קנין יכול להקנות אתרוג על מנת להחזיר??? >>> מה דין כפרים שהשתנו ע"י הממשל לשליטת עיר אחרת??? >>> גבאי שעשה הנחה על הנדרים האם יצאים ידי...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ובערת הרע מקרבך (יז ז)
יש לעיין במי שנתחייב מיתת בי"ד, האם הוא עצמו חייב במצות ההריגה, או רק אחרים והבי"ד מחוייבים בזה. ונפקא מינה, אם יכול לברוח באופן שלא יוכלו הבי"ד להרגו, האם מותר לו לעשות כן.
ונראה שהנידון הוא בין קודם גמר דין, האם מצווה לבוא לבית הדין כדי שידונו...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו (יז ז)
יש להסתפק בבי"ד שראו באחד שהרג את הנפש, שדנים על פי ראייתם, האם יש בהם דין "יד העדים תהיה בו בראשונה", או דאינם נחשבים "עדים". ולכאורה היה נראה בפשטות דאין זה עדים, אך הגרח"מ שטיינברג שליט"א נטה לומר דעדים לאו דוקא, אלא כל שעל פיהם...
כמה פעמים ניסתי לבדוק את מה מתירים ללכת לערכאות, ובכל החיפושים ראיתי שתמיד זה הגר"מ שפרן שליט"א ואני מנסה להבין האם הוא דעת יחיד? האם אף רב אחר לא מתיר?
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ואת בלעם בן בעור הקוסם הרגו בני ישראל בחרב אל חלליהם (לא ח)
בסנהדרין קו: אמר רב, שקיימו בבלעם ארבע מיתות, סקילה ושריפה הרג וחנק. ופירש רש"י, שתלאוהו והציתו אש תחת הצליבה, וחתכו ראשו ונפל לתוך האש. תלייה היינו חנק, חתיכת הראש הרג, כשנפל לארץ סקילה, כשנפל לאור היינו שריפה...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
אספה לי שבעים איש מזקני ישראל וגו' והתיצבו שם עמך (יא טז)
בקידושין עו: ילפינן מדכתיב "והתיצבו שם עמך" בדומין לך, שיהיו בית דין מנוקים מכל מום, ועי"ש שצריכים להיות מנוקים ממום בגופם, מלבד מה שצריכים להיות מנוקים מכל פסול יוחסין. ויש לעיין איזה מומים נכללו בדין זה. דהנה...
כל שפשטו בו בית דין יד, אע"פ שחזרו וקרבוהו, אינו נפטר מן העולם בשלום (פסקי תוס' מו"ק סי' פ').
ומקורו ממדרש רבה (פ' נשא פרשה יד סי' ד) על הפסוק וכמסמרות נטועות, הַמַּסְמֵר הַזֶּה אַתְּ קוֹבְעוֹ וְאַף עַל פִּי שֶׁתַּחְזֹר וְתִטְלֶנּוּ מְקוֹמוֹ נִכָּר, כָּךְ כָּל מִי שֶׁפָּשְׁטוּ בּוֹ חֲכָמִים...
בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ
בבעל הטורים רמז שבית דין יושבין בשני ובחמישי, בצדק פי' במזל צדק, וצדק משמש ביום ב' וביום ה' בתחילתו.
אפשר הטעם למה דוקא בשני וחמישי, לפי שידוע מהזוה"ק על הפסוק כי ששת ימים עשה ה', ולא כתיב "בששת" אלא "ששת", שהקב"ה עשה ששה מידות חג"ת נה"י, כל יום כנגד מידה אחרת...
בכמה מקומות אמרו בגמ' שבועה זה להפיס דעתו של בעל דין.
ולכאורה, בשלמא בב"מ ל"ה ב' (ותמורה ג' ב') שאין התובע יודע מה היה - דעתו מתפייסת שמאמין לנתבע כיון שנשבע,
אך בכתובות פ"ז ב' אמרו כן על עד אחד מְעִידָהּ שהיא פרועה, ובפשטות הבעל יודע האמת; וכן מצינו במקומות נוספים.
והיה מקום לומר שדעתו של...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ואשר לא צדה והאלקים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה (כא יג)
בגמ' מכות י: "במה הכתוב מדבר, בשני בני אדם שהרגו את הנפש, אחד הרג בשוגג ואחד הרג במזיד, לזה אין עדים ולזה אין עדים, הקב״ה מזמינן לפונדק אחד, זה שהרג במזיד יושב תחת הסולם וזה שהרג בשוגג יורד בסולם ונפל עליו...