בית דין

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואת בלעם בן בעור הקוסם הרגו בני ישראל בחרב אל חלליהם (לא ח) בסנהדרין קו: אמר רב, שקיימו בבלעם ארבע מיתות, סקילה ושריפה הרג וחנק. ופירש רש"י, שתלאוהו והציתו אש תחת הצליבה, וחתכו ראשו ונפל לתוך האש. תלייה היינו חנק, חתיכת הראש הרג, כשנפל לארץ סקילה, כשנפל לאור היינו שריפה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': אספה לי שבעים איש מזקני ישראל וגו' והתיצבו שם עמך (יא טז) בקידושין עו: ילפינן מדכתיב "והתיצבו שם עמך" בדומין לך, שיהיו בית דין מנוקים מכל מום, ועי"ש שצריכים להיות מנוקים ממום בגופם, מלבד מה שצריכים להיות מנוקים מכל פסול יוחסין. ויש לעיין איזה מומים נכללו בדין זה. דהנה...

כל שפשטו בו בית דין יד, אע"פ שחזרו וקרבוהו, אינו נפטר מן העולם בשלום (פסקי תוס' מו"ק סי' פ'). ומקורו ממדרש רבה (פ' נשא פרשה יד סי' ד) על הפסוק וכמסמרות נטועות, הַמַּסְמֵר הַזֶּה אַתְּ קוֹבְעוֹ וְאַף עַל פִּי שֶׁתַּחְזֹר וְתִטְלֶנּוּ מְקוֹמוֹ נִכָּר, כָּךְ כָּל מִי שֶׁפָּשְׁטוּ בּוֹ חֲכָמִים...

היכי משכחת לה דין שלא נפסק ע''פ רוב [במקרים מסויימים] וצריך בשבילו את כל הבי''ד? [בפשטות, לפי חלק מהראשונים]

בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ בבעל הטורים רמז שבית דין יושבין בשני ובחמישי, בצדק פי' במזל צדק, וצדק משמש ביום ב' וביום ה' בתחילתו. אפשר הטעם למה דוקא בשני וחמישי, לפי שידוע מהזוה"ק על הפסוק כי ששת ימים עשה ה', ולא כתיב "בששת" אלא "ששת", שהקב"ה עשה ששה מידות חג"ת נה"י, כל יום כנגד מידה אחרת...

בכמה מקומות אמרו בגמ' שבועה זה להפיס דעתו של בעל דין. ולכאורה, בשלמא בב"מ ל"ה ב' (ותמורה ג' ב') שאין התובע יודע מה היה - דעתו מתפייסת שמאמין לנתבע כיון שנשבע, אך בכתובות פ"ז ב' אמרו כן על עד אחד מְעִידָהּ שהיא פרועה, ובפשטות הבעל יודע האמת; וכן מצינו במקומות נוספים. והיה מקום לומר שדעתו של...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואשר לא צדה והאלקים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה (כא יג) בגמ' מכות י: "במה הכתוב מדבר, בשני בני אדם שהרגו את הנפש, אחד הרג בשוגג ואחד הרג במזיד, לזה אין עדים ולזה אין עדים, הקב״ה מזמינן לפונדק אחד, זה שהרג במזיד יושב תחת הסולם וזה שהרג בשוגג יורד בסולם ונפל עליו...