ביטול

ביטול תורה – עצירת גשמים וַיַּחְדְּלוּ הַקֹּלוֹת וְהַבָּרָד וּמָטָר לֹא נִתַּךְ אָרְצָה (שמות ט, לג) אמרו חז"ל (תענית ז, ב) אין הגשמים נעצרין אלא בשביל ביטול תורה, וזה הרמז כאן בפסוק, ויחדלו הקולות - אם קולות של תורה חדלו, ולא נשמע קולות של תורה בבתי מדרשות, אזי - והברד ומטר לא נתך ארצה, יעצרו...

בפרשתן (ד', כ"ד): "ויפגשהו ה' ויבקש המיתו". ובנדרים (לא:) סובר רבי יהושע בן קרחה, שהמלאך ביקש להרוג למשה לפי שנתרשל מן המילה, וצ"ע בזה: וכי חייב מיתה משום שנתרשל, והרי אין בה רק עשה לאב.

רש"י בסוכה (ב:) כתב, דהטעם שסוכה שחמתה מרובה מצילתה פסולה, פסולה כי 'המועט בטל ברוב והרי הוא כמי שאינו'. וצ"ע בזה בכמה אנפי, א) ביטול ברוב שייך רק בתערובת, וכאן הצל ניכר בפני עצמו; ב) מה צריך רש"י לדין ביטול ברוב, הלא גם בלי דין ביטול ברוב אין כאן רוב סכך ?

יש לי כמה שאלות בעיניני תערובות, אשמח אם אפשר יהיה לענות אל השאלות או חלק מהם. א' בריה ושאר דבה''ח שאינם בטלים ברוב, האם התע' הנ''ל מתבטלת ברוב, וכגון שיש כאן 3 תבניות קוגל, ונפל זבוב לא' מה3 תבניות [באופן שלא נימוח], האם אמרינן שאפ' שבריה לא בטילה ותבנית אחת אסורה, מ''מ התבנית קוגל של איסור...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על קרנות המזבח סביב (טז יח) במנחות כב. אמרינן, והלא הדבר ידוע שדמו של פר מרובה מדמו של שעיר, וא"כ מדוע אינו בטל ברוב, ומכאן למד רבי יהודה שמין במינו אינו בטל, וחכמים למדו מכאן שעולין אין מבטלין זה את זה. והקשו במושב זקנים מבעלי התוס' בשם הר"י...

י ע"ב בגמ' בעי רבא עכבר נכנס וככר בפיו ועכבר יוצא וככר בפיו מהו וכו' תיקו ע"כ. וכתב שם הריטב"א (ד"ה אמר רבא) בספיקות הגמ' שם שלא נפשטו וז"ל כל היכא דלא אפשיט לקולא דספיקא דרבנן היא ובביטול סגי ליה ע"כ. חזינן מדבריו דכל שבטלו הוי ספק דרבנן. ויש לדון בזה לפמש"כ הריטב"א לעיל ב. דעיקר מצות השבתה...

קי"ל דאין מבטלים איסור לכתחילה וא"כ איך מועיל לטחון??