ביטול איסורים

ביאר הגר"י ענגיל באתוון דאורייתא סי' ח' בגדר ביטול בין מינו במינו לשאינו, דביטול מין במינו הוא רק ביטול בדין דאין כאן איסור, אבל גבי מין בשאינו מינו האיסור מתבטל במציאות, למשל אם נפל יין במים נחשב היין כאילו הוא מים, ולכאו' צ"ב סברא שייכת דווקא גבי לח בלח ולא גבי יבש ביבש, ומדבריו לא משמע כן, וצ"ע.

בגמ' חולין אמרינן שלא לומדים שיעור ביטול ברוב מזרוע בשלה ,יען היא פרשה מחודשת, שציוותה התורה לבטל איסור בידים [-שהרי זרוע בשלה חלק כהנים] וצ"ת מהו אכן טעם הדבר? יתכן ברמז, שהתורה הורתה לנו בזה, שמי שמפריש ומתנזר מהבלי וחמודי העולם הזה, או אז מזדכך ומתעלה, עד כדי כך שיש לו קרבה לשבט הנבחר- הכהנים...