צחוק

וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה במדרש הגדול: מפני מה מיחה הכתוב בשרה ולא מיחה באברהם שנאמר ויפל אברהם על פניו ויצחק, אלא ללמדך ששנים שעשו דבר שלא כהוגן, והיה אחד מהן גדול ואחד קטן, אין ממחין אלא בקטן והגדול מרגיש מאליו. לכאורה דרש זה אינו כשיטת רש"י שאברהם שמח ולא צחק. ואולי כיון שאמר "לו ישמעאל יחיה...

כבר האריכו המפרשים בביאור הצחוק כותב המלבי"ם עי"כ צחקה שרה ושמחה מאד לאמר "אחרי בלתי היתה לי עדנה", כי כבר שמעה מפי אברהם שהבטיח ה' שתלד בן וששנה שמה להקרא שרה, ובודאי האמינה לדברי ה', רק שבאשר עד עתה לא היה לה וסת, וכפי הטבע א"א שתתעבר כי מזון הולד הוא מן הדמים, ואשה שפסקו דמיה א"א שתתעבר...

וַיֹּאמֶר לֹא כִּי צָחָקְתְּ במדרש שהקב"ה אמר לה. ובתרגום יונתן וְאָמַר מַלְאָכָא [ועי' רמב"ן]. הרי שנחלקו המדרש והתרגום מי אמר לה לא כי צחקת. ונראה שזה תלוי במחלוקת המפרשים האם מלאכי השרת יודעים מחשבות בני אדם או לאו [ראה תוס' שבת יב: (ד"ה שאין) ובגליון הש"ס שם, ובמשנת חכמים (המעלה הרביעית...