ד' מינים

מעודי תמהתי, משום מה לא נוהגים העולם לבדוק ד' המינים דבר יום ביומו, שמא כבר אינם בכשרותם, וכפי המבואר בפוסקים ראשונים ואחרונים גבי הציצית, והוא תימה רבתי

מתוך ה'מגדלות מרקחים': יש לעיין במי שנטל לולב אחד וקיים בו את מצות הנטילה, ואחר כך קיים את הנענועים בלולב אחר, האם הלולב השני הוקצה למצוה ונאסר, או דכיון שלא קיימו בו מצוה גמורה לא הוקצה. [ועי' רש"י סוכה מו: שפירש דאתרוג של קטן לא נאסר כיון שלא הוקצה למצוה גמורה אלא רק למצות חינוך, והתוס' פירשו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בסוכה לה. מבואר דהטעם דאתרוג של תרומה טמאה פסול הוא משום דאין בו דין ממון או משום דאין בו היתר אכילה, ולא קרינן ביה "לכם". והקשו בתוס' שם (ד"ה לפי) דתיפו"ל דפסול משום דכתותי מיכתת שיעוריה דהא תרומה טמאה היא מן הנשרפין [ואדרבה טעם זה כולל יותר, דמטעם "לכם" פסול רק ביו"ט...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בשו"ע סי' תרנ"א סי"ב "ואם היו ארבעתן מצויים אצלו ונטלם אחד אחד, יצא". וברמ"א שם "ובלבד שיהיו כולם לפניו". ויש לעיין היאך הדין אם היו לו כל ד' המינים אבל רוצה ליטול אחרים שלא היו לו ביחד, כגון שנטל לולב והדס וערבה בזה אחר זה, והיה לפניו אחרוג אחד, ואחר כך נזדמן לו אתרוג אחר...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': דעת הארחות חיים מובא בב"י סי' תרנ"א, דאם נטל את כל הד' מינים ביד אחת לא יצא ידי חובה אפילו בדיעבד. והקשה באליהו רבא בסי' הנ"ל, דהנה בסוכה מא: תנן שאם הוציא את הלולב לרשות הרבים ביו"ט ראשון שחל להיות בשבת פטור, משום שטעה בדבר מצוה. ומקשה הגמ' שם מב. הרי מדאגבהיה נפק ביה...

בגמרא כ' על דברי המשנה והיכן היו מנענעים, כ' דמקור דין נענועים הוא מהא דלולב שיש בו כדי לנענע יוצאים בו ידי חובה, היינו מהא דשיעור הלולב תלוי בנענוע, אלמא דצריך לנענע, וא"כ יל"ע דכמו דפחות משלושה א"י בו יד"ח משום דאין בו כדי לנענע, הכא נמי נימא דמי שנטל ולא נענע לא יצא ידי חובה, ולא נזכר בגמ'...

מה ההיכי תימצי אדם נטל ד' מינים ולא יצא יד"ח [לכה"פ לחלק מהשיטות] ואילו בפעם השניה שנוטל יצא יד"ח ולא היה שינוי לא בד' מינים ולא בבעלות שלהם

אז ירננו עצי היער קאי על ד' מינים, כמובא בפוסקים (סי' תרנ"א סעיף ח'). אפשר להוסיף "מלפני ה'" שהד' מינים הם לפני ה', שהוא לבדו שר ושוטר עליהם, כמובא בספר ראש דוד להרב חיד"א ז"ל פ' אמור כי לכל אילן יש מלאך ושוטר שאומר לו גדל (ב"ר י, ו; זוהר ח"א בהשמטות רנא.; זו"ח בראשית), חוץ מד' מינים שאין שר...

כ' במדרש למה כ' ולקחתם לכם ביום הראשון ולא ביום חמשה עשר, לפי שהוא ראשון לחשבון עונות, כיון שנמחל עונות ביום כיפור ועסוקים במצוות כד' מינים וסוכה עד סוכות, וביום הראשון הוא ראשון לחשבון עונות. ראה השטן כך, ומיד תיקן להם לישראל שיקנו הכל בקופסא סגורה בהזמנה מוקדמת, למען לא יהיו עסוקים במצות, אך...

הערה חשובה - נטילת ד' מינים ביד אחת או להפריד בין המינים? העולם נוהג לתפוס את הד' מינים ביד ימין ואת הסידור בשמאל, מסיבה של נוחות. ומאידך דואגים לא להפריד בין המינים. וטעמם ע"פ השו"ע (סימן תרנ"א סעיף י"א) שכתב: צריך לחבר האתרוג ללולב ע"כ. וכתב בבאר היטב (שם ס"ק כ"א) "למצוה מן המובחר". אמנם המ"ב...