דבר טוב

בפרשתן: "וַיָּ֣מָת יוֹסֵ֔ף בֶּן־מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִ֑ים וַיַּחַנְט֣וּ אֹת֔וֹ וַיִּ֥ישֶׂם בָּאָר֖וֹן בְּמִצְרָֽיִם" חזק חזק, וצריך ביאור, בשל מה מסיים הפרשה והחומש בפטירת יוסף, והלא צריך לסיים בדבר טוב, כמבואר (מגילה לא., ירושלמי שם פ"ג ה"ז, ברכות לא., ועוד), וצ"ע ?