דברי תורה

בלי להכנס לדיון האם גם שם זה ראוי וכו'. יש לדון מגדרי ת"ת האם סו"ס זה פוגם ונקרא כי דבר ה' בזה (שבברכות כד: ועוד) או שאין שום קדושה ומשמעות במה שיוצא מפי רשע רק חכמה בעלמא ויהיה שרי.

האם יש מקור (כמדומה ברב חיד"א) שאסור להגיד בפניהם ד"ת כי מצטערים ממנו ? וע"ד המדרש בשמות רבה שאין להגיד כשלא ערב על השומעים וכו' (והדברים הנ"ל שונים כמובן מהדיוק היינו שע"ה לכתחילה אל תמסור בפניהם כי הוסת שלהם להצטער מכך).

מה הצדדים מבחינה הלכתית? ומה צריך לעשות מבחינת הנהגה?

תנן באבות (ג, ח): רבי דוסתאי ברבי ינאי משום רבי מאיר אומר, כל השוכח דבר אחד ממשנתו, מעלה עליו הכתוב כאלו מתחייב בנפשו, שנאמר (דברים ד, ט), רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך, ע"כ. ובכתר ראש (אות סז) כתב דמתני' קאי על הראשונים שהיו לומדים בעל פה. ובשו"ע הגר"ז (ת"ת פ"ב ס"ד)...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': את בצר במדבר בארץ המישור לראובני ואת ראמת בגלעד לגדי ואת גולן בבשן למנשי, וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל (ד מג-מד) מכאן דרשו במכות י. שדברי תורה קולטין ממלאך המות, כי הא דרב חסדא הוה יתיב וגריס בבי רב ולא הוה קא יכול שליחא דמלאכא דמותא למיקרב לגביה דלא הוה שתיק...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': זאת התורה אדם כי ימות באהל (יט יד) מכאן דרש רבא בברכות סג: שאין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליהם. ובסנהדרין קיא. רב חזייה לרב כהנא דחייף רישיה, אמר ליה ולא תמצא בארץ החיים, לא תמצא תורה במי שמחיה עצמו עליה. ופירש רש"י שהיה חופף ראשו ומעדן בעצמו, בשעה שהיה לו...

על דבר אשר הודיעני כי ברצונו להדפיס עוד הפעם חיבורו מסגרת השלחן עם הוספות ותקונים ביחד עם הספר קיצור שלחן ערוך... אמנם יען כי המחבר ר' שלמה ז"ל כתב אליו דלא ניחא ליה לכן שאל עצתי. לפע"ד נכון הדבר מאוד להעלותם על מזבח הדפוס שני החיבורים ביחד, למען לא ילאה הקורא בספרו מסגרת השלחן לחפש כפעם בפעם...

בתו של הגאון רבי ישעי׳ ברלין ז״ל, רבה של ברסלוי, הרבנית והחכמה מרת 'קרינדל׳ הייתה אשתו של הגאון בעל שו״ת ״זכרון יוסף״, והוא מביא כמה פעמים דברי תורה מאת בת זוגו זאת. והחיד״א הקדוש זצ"ל מזכיר אותה בספרו ״שם הגדולים״ (ח״א, ערך רבנית) והוא כותב "הרב ״זכרון יוסף״ בדרושים, הביא פשטים ופירש מן האישה...