דרבנן
-
י
מראה מקומות דרבנן
יסוד החיוב לקיים החיובים מדרבנן: דעת הרמב"ם (בסה"מ שורש א) דחייבים מלא תסור[1], והרמב"ן שם חולק עליו. (וע' קרית ספר להמבי"ט בהקדמה פרק ה.) ויסוד החיוב להרמב"ן: ע' קוב"ש (ח"ב בקונט' דברי סופרים פ"א אות יז) דסברא דכיון שציוו - כך הוא רצון ה'. [וע"ש אות לב בשם הגר"ח דגם להרמב"ן איסורו מדאו', אלא...- יש לחקור
- נושא
- איסורים דרבנן לא תסור תקנה תקנות
- תגובות: 0
- פורום: אוצרות התורה - מקורות
-
ה
הלכות שבת לחם משנה דאורייתא או דרבנן - נפק"מ
מצאנו כמה ראשונים שנראה מדבריהם שמצוות לחם משנה הוי דאורייתא עי' רבנו מנוח [בפ"ח מחו"מ ה"ו] וכ"נ דעת הכלבו [סי' כ''ד]. וכן הרבה מן האחרונים סוברים שמצוה זו מה"ת כמ"ש דהרי כתיב לחם משנה, עי' ט"ז [תרעח' ב' שכ' להדיא דהוי דאורייתא] וכ"נ בחת"ס, בדע"ק לבעל הבוטאשט, ובערוך השולחן ועוד, אמנם מצאנו...- הכהן הגדול
- נושא
- דאורייתא דרבנן לחם לחם משנה משנה
- תגובות: 0
- פורום: הלכה ומנהג
-
ל
איסור דרבנן שאין דאורי'
ראיתי שכבר נידון קצת כאן https://forum-otzar-hatorah.co.il/threads/%D7%91-%D7%A7-%D7%A4%D7%96-%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%90-%D7%A4%D7%98%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9C-%D7%AA.14163/post-112842 אבל שמעתי שיש רב שרצה לחדש דבחלל אין מצות כלל, וחשבתי שמסתמא...- לחושבי שמו
- נושא
- איסור איסור דרבנן דרבנן
- תגובות: 2
- פורום: בית המדרש – דיונים תורניים
-
מ
הלכות שבת בטריה בשבת לדעת החזון איש
דעת החזון איש (אורח חיים סימן נ אות ט) שסגירת מעגל חשמלי נחשבת ("קרוב הדבר") למלאכת בונה, שהיא מלאכה דאורייתא של שבת. על-ידי סגירת המעגל הוא קם מ"מוות" ל"חיים", ובכך נעשה איסור של בונה (החזון איש מזכיר שלמרות שבדרך כלל "אין בונה בכלים", כאן הדבר שונה). אולם שמעתי שכל זה בחשמל אבל בבטריה וכדומה...- מאירי
- נושא
- בונה דרבנן החזון איש שבת
- תגובות: 6
- פורום: הלכה ומנהג
-
נ
הלכות תערובת איסור והיתר האם יש צד לומר שדם שיוצא בשעת צליה אין דינו כדם שבישלו דהוי דרבנן
כידוע שדם שבישלו הוא רק דרבנן, האם יש צד בעולם לומר שדם שיצא בשעת צליה אין דינו כדם שבישלו, ושפיר הוי דאורייתא?- נהנה מקושיא טובה
- נושא
- דרבנן צליה
- תגובות: 1
- פורום: הלכה ומנהג
-
י
מראה מקומות ספיקא דרבנן לקולא
להרמב"ם (סה"מ שורש א) דיש לא תסור בכל האיסורים מדרבנן מדוע אינו לחומרא ככל ספק דאו': כן הק' הרמב"ן (בהשגותיו על סה"מ), וכתב דאפשר לומר דנתקנו רק במצב של ודאי, כדי שיהיה הבדל מדאו', וכ' ע"ז דאין זה תי' הגון. אמנם בדרשות הר"ן (דרוש ה), ובש"ש (ש"א ספ"ג) בשם זהר הרקיע תי' כן דעת הרמב"ם. ובשער"י (א...- יש לחקור
- נושא
- דרבנן לקולא ספיקא דרבנן
- תגובות: 0
- פורום: אוצרות התורה - מקורות
-
ש
גזירה ודין דרבנן
הוקשה לי בכה"ג שנתקלים אנו בדין דרבנן וגזירה דרבנן [נניח בהלכות שבת] האם גזירה נדחית או דין דרבנן נדחה. לצערי לא עומדת כנגדי דוגמא מסוימת. אשמח ליישוב ומראי מקום יש"כ.- שיל"ת
- נושא
- גזירה דרבנן
- תגובות: 0
- פורום: בית המדרש – דיונים תורניים
-
י
מה המקור? בשעת חדוותא דרבנן יכולה לבוא הגאולה
מה המקור?- יש קונה עולמו
- נושא
- בבא סאלי דרבנן הגאולה
- תגובות: 0
- פורום: אוצרות התורה - מקורות
-
ד
חידה בתלמוד וחז"ל למהר בדאורייתא יותר מדרבנן
היכו מצינו בראשונים דיש למהר בדאורייתא טפי מדרבנן.- דוד בן ישי
- נושא
- דאורייתא דרבנן
- תגובות: 6
- פורום: אוצר החידות
-
ח
משמעות דרבנן כלפי דאורייתא
ישנו ענין המעומעם יחסית עכ"פ לעניו"ד בגישה להלכות שתקנו לנו חז"ל מהו היחס שלהם כתורה, ידועה הפלוג' במצוות דרבנן אם יש בהם קיום דלא תסור, וכוח ביד חכמים לתקן לעקור להוסיף ולהגביל עניינו ברור אבל מהו התוכן בהם כגופי תורה, דבפשוטו כשרבנן באו אחרי התורה והגבילו או הוסיפו גדרים וסייגים כפיה"נ להם ויש...- חכם הרזים
- נושא
- דאורייתא דרבנן משמעות
- תגובות: 9
- פורום: בית המדרש – דיונים תורניים
-
א
חידה בהלכה דרבנן יותר חמור מדאורייתא?
אמר לגוי לעשות מלאכה אם זו פעולה שאיסורה מדרבנן, אסורה הנאה אפילו בדיעבד, אבל אם החשש איסור דאורייתא יהיה מותר בדיעבד.- איכא דאמרי
- נושא
- דרבנן חמור
- תגובות: 3
- פורום: אוצר החידות
-
מ
דרבנן חמור מדאורייתא
ראיתי באיזהו מקומן שיש חומרא בדרבנן (ועד''ז בספק להדעות שספק דאורייתא לחומרא הוא מדרבנן) בעניין מומר. שדווקא מי שעשה אותה העבירה ג''פ הוא מומר, משא''כ אם יעשה ג' עבירות שונות. אבל בדרבנן, גם אם יעשה ג' עבירות שונות יעשה לומר כי עבר ג' פעמים על ''ועשית ככל אשר יורוך'' ו''לא תסור''- מחכה
- נושא
- דרבנן חמור
- תגובות: 4
- פורום: בית המדרש – דיונים תורניים
-
ג
פנחס בדין דבר שהוא תדיר מדאורייתא ולא מדרבנן
מתוך ה'מגדלות מרקחים': מלבד עולת הבוקר אשר לעולת התמיד תעשו את אלה (כח כג) מכאן למדו חכמים בזבחים פט. שתדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם. והנה בנימוקי יוסף הלכות תפילין (יב. מדפי הרי"ף) כתב שעטיפת ציצית קודמת להנחת תפילין, משום שהיא תדירה יותר, כיון שציצית נוהגת גם בשבתות וימים טובים משא"כ תפילין... -
ג
נשא ישא ה' פניו אליך
בגמ' בברכות (כ, ב) שאלו מלאכי השרת את הקב"ה שהרי כתוב שהקב"ה לא ישא פנים, ולמה אתה נושא פנים לישראל; ונענה להם שאני כתבתי בתורה "ואכלת ושבעת וברכת", והן מדקדקין על עצמן עד כזית ועד כביצה. ופירש רש"י שעד כזית הוא למ"ד ששיעור ברכת המזון הוא מכזית, ועד כביצה הוא לדעה ששיעור ברכת המזון הוא מכביצה... -
צ
תרי דרבנן
בתוספות במגילה דף יט: מבואר דתרי דרבנן לא מוציא חד דרבנן ויל"ע בזה מדוע קטן לא מוציא גדול בקריאת מגילה משום דהוא תרי והוא חד והרי מה זה משנה מה שבשאר המצוות הקטן מחוייב מדרבנן והגדול מדאורייתא הרי למעשה במגלה שניהם מחוייבים מדרבנן ומדוע אין הקטן יכול להוציא את הגדול ידי חובתו?- צריך ביאור
- נושא
- דרבנן קטן
- תגובות: 29
- פורום: בית המדרש – דיונים תורניים
-
י
קריאת שמע היא דאורייתא או דרבנן:
חובת קריאת שמע היא דאורייתא כמו שכתוב (דברים ו, ז) "ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך בשכבך ובקומך", ודרשו חז"ל שחייב אדם לקרוא קריאת שמע פעמים ביום, אחד בשעת שכיבה ואחד בשעת קימה. בגמרא (ברכות דף כא.) נחלקו אמוראים בדין קר"ש באופן שהיה לו ספק אם קרא שמע או לא קרא, ר' יהודה [בשם שמואל[1]] ס"ל... -
ג
בהר האם יש "וצויתי את ברכתי" בשמיטה דרבנן, ובמסתעף
הסמ"ע (סי' סז סק"ב) כתב שאין ברכת "וצויתי את ברכתי" בשמיטה בזמן הזה, כיון שחיובה מדרבנן. והחזו"א (שביעית סי' יח סק"ד) פליג, וס"ל דגם בזה"ז יש ברכה זו; וכן מבואר לכאורה מתשובות המבי"ט (ח"ג סי' מה). מיהו קודם לכן כתב החזו"א שאפשר שיגרום החטא לבטלה, וגם הברכה אינה אלא לכל ישראל, אבל היחיד יוכל... -
ג
בהר בעניין דחיית עשה דלעולם בהם תעבודו
תוס' ברכות (מז, ב ד"ה מצוה דרבים) מפרשים את הגמ' שר"א שחרר את עבדו להשלים מנין משום מצווה דרבים - שחזינן שמצווה דרבים דרבנן דוחה עשה דיחיד דאורייתא. ובתפארת ישראל (ר"ה פ"א, בועז אות ג) פירש שהכוונה היא שזה נקרא כמו עקירה בשב ואל תעשה [כיון שזה רק עשה], שיש כח ביד חכמים לעשות זאת. והנה יש כאן...