דרכי הלימוד

למה מקובל כל כך שלימוד בסיסי זה לימוד עם תוספות? מה יש בתוספות יותר משאר הראשונים רק בגלל שהדפיסו אותו על הדף שלומדים בישיבות על הסדר? האם לא עדיף לסיים ש"ס בלי תוספות מאשר ללמוד חצי ש"ס עם תוספות? למה כל המבחנים של דרשו ושננתם זה דוקא עם תוספות?

מצורף מאמר על דרכי הלימוד, המאמר טיפה קומי ברעיונו, אבל תוכנו רציני מאד, נכתב על דרך משל ע"מ להפוך את הקריאה לחויתית, אשמח אם המסקנות יעלו פה לדיון.

המחשבה הפשוטה שבה אנוכי צועד מאז עמדי על דעתי היא, שודאי שהתנאים והאמוראים לא למדו כמו שאנו לומדים. הדברים שבשבילינו הם חידושים, להם היה זה מושכל ראשון, והדברים בהם אנו מתקשים להם היו מיושבים. העיון שלנו זה הבקיאות שלהם, ואת העיון שלהם איננו יכולים להשיג כלל. הם אחזו כמה שלבים אחרינו. והגע...

ידוע הויכוח בין ר"מ לר"י האם מתנה על מה שכתוב בתורה, בדיני הממונות - האם תנאו בטל או שתנאו קיים, בגישה שנוקטת שתנאו קיים - נאבקו רבות הראשונים, שברשב"א [כתובות נו, א;] נאמר שעקב ומשמעות לשונו זה מחילה, אזי מועלת מחילתו, וברמב"ן [ב"ב קכו, ב;] מבו' שאפילו כשמתנה לבטל את עצם הדין - גם אמור שתנאו...

המבוגרים ולכה"פ האלו בגיל הארבעים ומעלה שמבינינו, אכן נדהמים לראות בשפה ה'מוזרה' שהם שומעים את נכדיהם - בחורי הישיבות המדברים בה בעירנות ובלהט, וגדילה חרדתם באשר הם קוראים לשפה זו 'לדבר בלימוד', אנסה ליישב ההדורים אחד ואחד, להרגיע את המבוגרים יותר מחד, והבחורים מלאי המרץ מאידך גיסא [שידעו את...

היום, לאחר כ''כ הרבה מחזורים של לימוד רמב''ם, סרה ההתנגדות לגמרי ואפשר לשמוע זה מגדולי רה''י שליט''א, בפשטות בגלל שרואים את הבהירות שזה מכניס ללומדים, שבכל סוגיא 'הם בעניינים' תופסים ממש בכל התורה כולה עי''ז. [יצויין שכבר בזמנו, היו רבים מגדו''י זצ''ל שהביעו את שותפותם בהשתתפות בסיום ולימוד]...

בימים אלו מתנהל מסע הפצה על לימודי מזומנים אך דא עקא שאלה שלא גדלו על השיטה רוצים לדעת אחת ולתמיד מה עמדת רבותנו שלא דגלו בשיטה זו מה הייתה עמדתם ומתחלק לשניים א' עניין זכירת הלימוד ב' בעניין היקף התורה על חשבון ההעמקה

כידוע זכו כלל ישראל במהלך הדורות לריבוי לומדים ולהכי היו דרכי לימוד אינספור. באשכול זה יסוקר דרכי לימוד שונים ומו"מ בענין. אביא כאן את אשר עולה בזכרוני כעת. [אין לי את הפנאי לבאר כל אחת אולי בהזדמנות או שמישהו אחר יעשה זאת במקומי]. שיטת חזו"א. שיטת בריסק. עולם הישיבות.

באשכול זה נדון על שיטות החזרה הקימות היום, מעלות וחסרונות.

יש מישהו שלומד ככה היום? זה נשמע כמו לדרוש טעמא דקרא. הערת מנהל: האשכול הזה מתמקד בדיון על עצם טיב השיטה מבית מדרשו של הגרח"י שרייבר, לדיון על יסודות במשנתו. קיים אשכול אחר המקוש"ב. אין לערב בין האשכולות...

"התחייבתי" באשכול שכן להרחיב על לימוד העיון החסידי. אני מנסה לשלם אותו כאן: שיטת הלימוד הליטאית: שמה דגש (או מתחילה ב) על ניתוח מעמיק של הסוגיות התלמודיות, תוך ניסיון להבין את הסברות וההיגיון הפנימי של הגמרא. בוודאי שהיא תחפש מקור, ובהחלט תתחבר מאוד בבירור שיטות הראשונים והאחרונים, אך בעיקר...

מצוות ת''ת למה לומדים תורה? תכלית ת"ת תורה לשמה תכלית האדם בעולמו - לימוד הגמרא בעולם הישיבות קונטרס 'סדר הישיבה' ו'הצלחה לבחור ישיבה' - מומלץ מאוד. לימוד ה"עיון" החסידי (או, "דער חסידישער גמרא-לערנען) ערך לימוד התורה בעמל ובעיון - מתיקות התורה לימוד גמרא בעיון לעומת לימוד בקיאות אברך שלמד סוגיא...

בשיעור שמסר ר' דב לנדו הוא התבטא כך: 'אברך שלומד סוגיה כדבעי עם רמב"ן בעומק העיון, יכול לעשות חגיגה גדולה כמו סיום הש"ס, ואף חגיגה גדולה יותר'. ולרעייתו של אותו אברך אמר: 'אשריך ואשרי חלקך, את המאושרת עלי אדמות, אין זכייה כזכייתך'. יבוא השואל וישאל, למעשה, מה כוונת ר' דב, לעשות סיום על שטיקעל...

מהם היתרונות והחסרונות של לימוד בחברותא לעומת לימוד אישי? ומתי יש להעדיף חברותא ומתי לימוד עצמי?

מהי הדרך המועילה ביותר לזכור את הלימוד? מהי שיטת החזרות האפקטיבית ביותר בלימוד? ובכלל איך משמרים וזוכרים את הלימוד לאורך זמן?

האם יש להקדיש יותר זמן ללימוד בעיון עם מפרשים, או שעדיף ללמוד יותר בקיאות? ובלימוד העיון, האם יש להעדיף להעמיק ולהתעכב בו ללא הגבלת זמן או שראוי להקציב זמן?

כיצד מגדירים לימוד תורה "לשמה"? האם מדובר במטרה ספציפית כמו יראת שמים, או שמא עצם העיסוק בלימוד הוא מטרה?