דתן ואבירם

הֽוּא־דָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם קְרִיאֵ֣י הָעֵדָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הִצּ֜וּ עַל־מֹשֶׁ֤ה וְעַֽל־אַהֲרֹן֙ בַּעֲדַת־קֹ֔רַח בְּהַצֹּתָ֖ם עַל־ה': וַתִּפְתַּ֨ח הָאָ֜רֶץ אֶת־פִּ֗יהָ וַתִּבְלַ֥ע אֹתָ֛ם וְאֶת־קֹ֖רַח בְּמ֣וֹת הָעֵדָ֑ה בַּאֲכֹ֣ל הָאֵ֗שׁ אֵ֣ת חֲמִשִּׁ֤ים וּמָאתַ֙יִם֙ אִ֔ישׁ וַיִּהְי֖וּ לְנֵֽס׃ ויש לעי' על...

ויחר למשה מאוד ויאמר אל ה' אל תפן אל מנחתם [טז טו] וברש''י ומדרשו אמר יודע אני שיש להם חלק בתמידי ציבור חלקם לא יקובל לפניך לרצון תניחנו האש ולא תאכלנו עכ''ל, הנה בפשוטו הבנתי שהכוונה בלשון מליצה שתניחנו האש ולא תאכלנו דהיינו שלא יתקבל לרצון, אבל ראיתי במשכיל לדוד שמבאר דברי רש''י כפשוטו שתניחנו...

וְדָתָן וַאֲבִירָם יָצְאוּ נִצָּבִים פֶּתַח אָהֳלֵיהֶם וגו' (טז, כז). לכאורה פתח אוהליהם מיותר. וי"ל על פי מה שפרשתי (אבות פ"ה, מי"ז) "איזהו מחלוקת שאינה לשם שמים - זו מחלוקת קרח ועדתו". ולא אמר מחלוקת קרח עם משה, אמנם שקרח ועדתו גופא ביניהם היה מחלוקת, כיון שלא היה כוונתם לשמים, ודתן ואבירם...

וכי תימא שאכן פיזרו רק את עשירית האיפה שלהם ואולי גם את של בני ביתם, וכי במידה קטנה זו רצו לשכנע את כל עם ישראל - ששים ריבוא שיורד מן בשבת?

ויהי חושך אפלה בכל ארץ מצרים (י, כב) ידועים דברי חז"ל (ומובאים כאן ברש"י), שבשלושת ימי אפלה מתו הרשעים שבישראל. ומקשים, אם כך כיצד לא מתו דתן ואבירם? וכך שואל הרא"ש בפירושו לתורה (על פרק י' פסוק ב'): "יש לשאול, מה שאמרו שמתו כל הרשעים בתוך ג' ימי אפלה ודתן ואבירם לא מתו שהיו רשעים גמורים?"...

ויבקע עצי עולה, במדרש רבה שתי בקיעות ובזכותו נבקע ים סוף. אולי כנגד ב' בקיעות נבקע הים פעמיים, שאחר שחזר הים לאיתנו נבקע שוב לדתן ואבירם כמובא במדרש...

גַּם הִשְׂתָּרֵר, פירוש כי השררה שייך גם אלינו, והוא ע"ד מחז"ל [1] שעליהם לבד נבקע הים אחרי צאת ישראל ממנו, שהם איחרו לבוא עבור רשעתם, ונבקע בשבילם, שלזה יאמר הכתוב כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וגומר ובני ישראל הלכו ביבשה וגומר, פירוש גם אחר שכבר בא סוס פרעה בים הלכו בני ישראל ביבשה, והם דתן...