דתן

ויחר למשה מאוד ויאמר אל ה' אל תפן אל מנחתם [טז טו] וברש''י ומדרשו אמר יודע אני שיש להם חלק בתמידי ציבור חלקם לא יקובל לפניך לרצון תניחנו האש ולא תאכלנו עכ''ל, הנה בפשוטו הבנתי שהכוונה בלשון מליצה שתניחנו האש ולא תאכלנו דהיינו שלא יתקבל לרצון, אבל ראיתי במשכיל לדוד שמבאר דברי רש''י כפשוטו שתניחנו...

וְדָתָן וַאֲבִירָם יָצְאוּ נִצָּבִים פֶּתַח אָהֳלֵיהֶם וגו' (טז, כז). לכאורה פתח אוהליהם מיותר. וי"ל על פי מה שפרשתי (אבות פ"ה, מי"ז) "איזהו מחלוקת שאינה לשם שמים - זו מחלוקת קרח ועדתו". ולא אמר מחלוקת קרח עם משה, אמנם שקרח ועדתו גופא ביניהם היה מחלוקת, כיון שלא היה כוונתם לשמים, ודתן ואבירם...

מַמְרִים הֱיִיתֶם וכו' מִיּוֹם דַּעְתִּי אֶתְכֶם בהדר זקנים מבעלי התוס': בתחילה כשאמרתי לרשע למה תכה רעך עמד והלשין עלי. עכ"ל. ונרמז באומרו דעתי אתכם, שאז אמר משה אכן נודע הדבר. דעתי בגי' לדתן, כשאמרתי לרשע הוא דתן (דב"ר ב, כח; תרגום יונתן שמות) למה תכה רעך.