דינא דמלכותא

המקורות בתורה: בקרית ספר (להמבי"ט, הל' גזילה פ"ה והל' מלכים פ"ד ופ"ה) מבואר דהמקור הוא מפרשת מלך בספר שמואל א פ"ח. [ע' סנהדרין כ: מח' אם כל האמור בפ' מלך – מלך מותר בו.] וכן משמע ברדב"ז (בהל' מלכים פ"ד ה"א). אמנם בכמה ראשונים מוכח דלא ס"ל כן, ע' רשב"א ור"ן בנדרים כח. שכתבו שבמלך ישראל אין דינא...

ויש לשאול מר"מ (דעות ה, ח) ולא ירוץ ברשות הרבים כמנהג משוגעים, ויש לתרץ דלקבל ת"ח מיירי. ועוד שדווקא כמשוגעים נאסר [הגע בעצמך (מלשון ירו' שקלים טו.) אטו עובדי המכס שתפקידם לרוץ (רש"י שבת עח:) קעברי עלה? ויש לדחות שחזותם ופירסומם מוכיח עליהם והיה מקום לומר כתירוץ קמא שכל האיסור דווקא בת"ח אבל יש...

מה כ"כ חמור היה ליהנות מסעודתו של אותו רשע שהיה צד לחייב אותם על כליה? הרי כל המאכלים היו כשרים, ודד"מ דינא, המלך ציווה אותם להשתתף בסעודה לחגוג את מלכותו.