גדר

נתקלתי בדבריו של הגר"י ענגיל בספרו הנפלא "שבעים פנים לתורה", במש"כ בתירוץ י' גבי חיוב על אכילת כזית תוכ"ד אכילת פרס, שאע"פ שמדובר בחצי זית כל פעם התורה מחייבת, וא"א להגדיר שהתורה קבעה בכך שחשיב אכילת כזית בב"א (ולכן י"ל שאע"פ שהוי אכילה נפרדת של חצי זית ועוד ח"ז גזרה תורה לחייב בתוכ"ד אכ"פ)...

לחו''ר הפורום אשמח לדעת דעתכם או אולי מקורות לגדר האיסור להשתמש באתר אטרקציות של מחללי שבת מלבד החילול השם שיכול להיות שאין כי יש הרבה חרדים שמגיעים כבר ממילא

יל''ד בסוגית הגמרא ב''ב קס' א' והלאה. בדין שטר מקושר שצריך ג' עדים, האם סגי שעל רוב תוכן השטר יהא עדות של שלוש ולשאר יהא עדות של שנים, והשאלה בזה האם יש להחשיב כח של שטר וממילא על זה להחיל את הדינים ודברים אם נפק''מ פחותות לא יצטרכו, כי יש כבר את הבסיס של השטר.

הנה מצוות צניעות שהביאה"ל ריש סי' ג' כותב שהיא מצוה דאו' לא נתנה רק לנשים אלא גם גברים מצווים בה בשווה אלא דעניין הצניעות הוא היפך ההבלטה (כמובן שיש להאריך בזה) רק כיון שאישה בעצמותה זה דבר יותר בולט משום יופיה וכו' היא נצרכה להצניע את עצמה יותר מאיש כדי שלא תבלוט ומכאן יל"ד דלכאו' אין הבדל בין...

קשה לי איך הולכים בממון אחר החזקות הרי קי"ל דאין הולכים בממון אחר הרוב

מה הכוונה במושג שקיים בבית המדרש "ממוני גבך" ביחס להלוואה?

החזו"א (אהע"ז סי' קלב סק"ה) חקר בגדר איסור סוטה לבעלה; ועולה מדבריו שלשה צדדים: קנס [וכזאת היה נראה לכאורה במשנה בסוטה היא נתנה עינה במה שאינו שלה - שלה ניטל הימנה, כמו בנחש; אכן יתכן שזה כעין טעמא דקרא ולא גדר, ועי' רמב"ן ורבינו בחיי (סוף פר' יתרו) ובחינוך (מצוה צה) שלכל מצוה יש כמה וכמה...

הנה ידועה הגמרא בקידושין דף מז: אמר רב הונא השואל קרדום מחבירו ביקע בו קנאו לא ביקע בו לא קנאו וביארו שם תוס' על אתר שכל מה שביקוע קונה זה לענין יכולת החזרה אבל לענין חיוב אונסין של השואל חיוב השואל חל משעת המשיכה והנה בריטב"א באותה סוגיא הקשה מדוע לפי רב הונא אין משיכה קונה ואם אין משיכה קונה...

מה הגדר של תלמיד חכם בזמן הזה?