וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה וגו' (כה, ב). וברש"י לי לשמי.
יש שני מיני נותני צדקה, מי שנותן בחשאי, בצנעה, בסתר. ומי שנותן ברעש, בקולי קולות.
אצל הראשון אומרת התורה: מאת כל איש אשר ״ידבנו לבו״ — אצל איש כזה אל תדקדק גודל נדבתו, כי העיקר שנותן בכל לבו, כי נדבתו ״לי — לשמי״, לכבוד השי״ת.
אבל אצל השני...