גרמא

גמרא מנחות נ"ו ע"ב. "ההוא מיבעי ליה לכדתניא וכל מום לא יהיה בו אין לי אלא שלא יהא בו מום מנין שלא יגרום לו ע"י אחרים שלא יניח בצק או דבילה על גבי האוזן כדי שיבא הכלב ויטלנו ת"ל כל מום אמר מום ואמר כל מום" ע"כ. הגמרא מביאה דרשה לכך שיהיה איסור לעשות מום בקרבן בגרמא. ויש לעיין מדוע נצרכה לדרשה זו...

מה הדין מצות עשה שאין הזמן גרמא ורק פרט א' במצוה יש זמן גרמא האם נשים פטורות או חייבות

מפרש המלבי"ם אולם בענין המכירה נראים דברי המפרשים שהישמעאלים הוציאוהו בעצמם מן הבור, ולא אחיו מכרוהו, כמ"ש ה"ר בחיי ומהרע"פ שיש פעלים רבים שמשמשים על גרם הפעולה, והיה עצת יהודה באופן זה שהם ילכו ויתרחקו מכאן, שעז"א ועתה לכו, וכאשר יעברו הישמעאלים ויראו איש מושלך בבור, יחשבו שהוא איש מחויב...

יש להסתפק האם אדם שגורם לשני לעבור בלפני עיור האם גם הוא עצמו עובר בלפ"ע? לדוגמא המושיט לחבירו דבר איסור האם הנוטל עובר גם בלפני עיור?

עובדא הוה באחת מן הישיבות החשובות בא"י ובעולם כולו, אם לא הישיבה, קודם תחילת ביה"ז שבו כלל הבחורים חוזרים לביתם למשך מספר שבועות ומתרעננים לפני תחילת השנה החדשה הבעל"ט, נתלה בישי' מודעה המבשרת על פינוי חפצים מהחדרים, ומאחר שמודעה זו הינה קלאסית הנתלית מדי פעם שבו הישי' מפנה ספות כלי בישול וכדו'...

איזה מלאכת שבת היא גרמא ומ"מ חייבים עליה?

הקושיא ידועה ומפורסמת (נדמה לי שלא ראיתי אפילו קונטרס אחד שיצא על נזיקין ולא הקדיש מס' עמודים לתמיהה זו). מדוע שיהא חילוק בין אם האדם רק גרם לנזק שיתרחש בפועל לבין המזיק בידיים, הרי בשניהם הבעלים יכול לתבעו שהוא זה שפגם בבעלותו.

נשאלתי בשבוע שעבר משפחה שיש להם עובדת נוכריה שמנקה את הבית, וביום שישי האחרון היתה צריכה לבוא לביתם כדי לנקות את ביתם לכבוד שבת המלכה אך אותה נוכריה לא יכלה לבוא אלא כמה שעות סמוך לשבת, כך שיצא שהיא מסיימת את ניקיון הבית בדיוק בזמן הדלקת נרות. עד כאן הכל נחמד ונראה סביר. אולם השאלה נתעוררה כאשר...