גשמים

בס"ד מועד שמח בשע"ת סי' תרלט ד"ה גשמים וז"ל ועל הכת שרוצים לאכל בסכה אף שורדים טפים הרבה בודאי לא שפיר עבדי כדאיתא בירושלמי בהדיא כל הפטור וכו' נקרא הדיוט כו' ועוד כיון דבגמרא מדמה זו לעבד שמוזג כוס ושופכו על פניו אם יחזר למזג בעל כרחו יכעס עליו יותר כיון שמסרב ועושה נגד רצונו בודאי נקרא חסיד...

נאמר במסכת סוכה דף כח ע"ב ירדו גשמים, מותר לפנות משתסרח המקפה. וכתב הרמ"א (תרלט ס"ז) שכל הפטור מן הסוכה ואינו יוצא משם אינו מקבל עליו שכר ואינן אלא הדיוטות. מתי לא נחשב להדיוט, ואף מחוייב לישב בסוכה

בגמ' סוכה כח: איתא ירדו גשמים וכו' משלו משל למה הדבר דומה לעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו. וכתב שם רש"י: כלומר גשמים היורדים בחג סימן קללה הם ע"כ. ובפשטות הדבר, משמים מראים לאדם שהקב"ה לא חפץ במצוותו. ולפי זה יש לעיין מהגמ' ברכות ו. חישב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו...

א. כתב במשנה ברורה סימן תרכ"ט ס"ק נ"ח וז"ל: שמכוין כדי להגין - זהו רק לדעת הי"א שהזכיר מתחלה אבל לדעה ראשונה אף באופן זה אסור ועיין בבה"ל דכן יש להחמיר למעשה וכ"כ הב"ח וש"א. ומ"מ בשעת הדחק שלא יכול לאכול בסוכה ע"י העלין הנושרין לתוך המאכל או ע"י גשמים הנוטפין או ע"י הרוח שמכבה הנרות מוטב לפרוס...

כתב הרמ"א סימן תרל"ט בענין היושב בסוכה דבזמן ירידת הגשמים שכל הפטור מן הסוכה ואינו יוצא משם ועושהו נקרא הדיוט ואינו מקבל שכר עיי"ש. וצ"ע אמאי רק נקרא הדיוט ואינו מקבל שכר הרי קיי"ל דעצי סוכה אסורים בהנאה כקדשים כל שבעה כדדריש ר' עקיבא חג הסוכות שבעת ימים לה', מה חגיגה לה' אף סוכה לה' (סוכה ט.)...

מרן הגרא"מ שך זצ"ל, היה תמיד מזרז את התלמידים לא להתעכב זמן רב מדי בסוגיות אלא להתקדם בקצב זריז יותר. פעם אמר הרב שך שהבחורים "אשמים" בכך שיש עצירת גשמים! התלמידים פערו עיניים.... והוא הסביר: שר של גשמים רואה שאוחזים בסוף זמן חורף רק בדפים הראשונים של המסכת ומבין שעדיין לא הגיע זמן גשמים!