גשמים

א. כתב במשנה ברורה סימן תרכ"ט ס"ק נ"ח וז"ל: שמכוין כדי להגין - זהו רק לדעת הי"א שהזכיר מתחלה אבל לדעה ראשונה אף באופן זה אסור ועיין בבה"ל דכן יש להחמיר למעשה וכ"כ הב"ח וש"א. ומ"מ בשעת הדחק שלא יכול לאכול בסוכה ע"י העלין הנושרין לתוך המאכל או ע"י גשמים הנוטפין או ע"י הרוח שמכבה הנרות מוטב לפרוס...

כתב הרמ"א סימן תרל"ט בענין היושב בסוכה דבזמן ירידת הגשמים שכל הפטור מן הסוכה ואינו יוצא משם ועושהו נקרא הדיוט ואינו מקבל שכר עיי"ש. וצ"ע אמאי רק נקרא הדיוט ואינו מקבל שכר הרי קיי"ל דעצי סוכה אסורים בהנאה כקדשים כל שבעה כדדריש ר' עקיבא חג הסוכות שבעת ימים לה', מה חגיגה לה' אף סוכה לה' (סוכה ט.)...

מרן הגרא"מ שך זצ"ל, היה תמיד מזרז את התלמידים לא להתעכב זמן רב מדי בסוגיות אלא להתקדם בקצב זריז יותר. פעם אמר הרב שך שהבחורים "אשמים" בכך שיש עצירת גשמים! התלמידים פערו עיניים.... והוא הסביר: שר של גשמים רואה שאוחזים בסוף זמן חורף רק בדפים הראשונים של המסכת ומבין שעדיין לא הגיע זמן גשמים!