גואל

מקורות וסברות אשמח

כעת כשהננו עומדים בסדר חומש שמות - חומש הגאולה, המכונה ג"כ בספה"ק - חומש הבנים, יל"ע במה שזוכים לומר ג"פ בכל יום, וזוכר חסדי אבות - ומביא גואל לבני בניהם. דלכאו' הוא צ"ע, מאי לבני בניהם, דאם באת לומר דבני בנים הרי הם כבנים, א"כ הא כלול נמי בלבניהם, ואם באת לומר דגם הלאה לדורות הוא - הא אין...

לכל שוחרי השקפה והגות אשמח לביאור המתיישב על הלב על כל פרשת "גואל הדם" שהותר לעשות את המעשה החמור ביותר ועוד ע"פ תורה ובהיתר גמור והוא תימה רבתי להיכן פרח איסור נקמה??

אוֹ דֹדוֹ אוֹ בֶן דֹּדוֹ יִגְאָלֶנּוּ בבעל הטורים: בן דדו חסר וי''ו אותיות בן דוד. י"ל לפי"ז או דדו אותיות דוד, כי אי' בירושלמי (ברכות פ"ב ה"ד) ובמדרש איכה (א נא) ובזוה"ק (ח"א פב:) מלכא משיחא אי מן חייא הוא דוד שמיה ואי מן מתייא הוא דוד שמיה, וזהו או דדו או בן דדו - או דוד או בן דוד.