גורל

מתוך ה'מגדלות מרקחים': אך בגורל יחלק את הארץ (כו נה) בבבא בתרא קכב. אך בגורל יצאו יהושע וכלב, שלא נטלו בגורל אלא על פי ה'. והנה בגיטין נט: מבואר שמדין "וקדשתו" נוטל הכהן מנה יפה ראשון, ומדברי רש"י שם נראה וכן כתב הריטב"א במו"ק כח: שגם בחלוקת שותפות, שבעלמא אחרי שחולקים לחלקים שוים עושים גורל...

רש"י (טז, טו) עה"פ "אל תפן אל מנחתם" מביא מתנחומא "יודע אני שיש להם חלק בתמידי ציבור [וביאר השפתי חכמים בשם הגור אריה שזה הולך על המנחת נסכים] - אף חלקם לא יקובל לפניך לרצון, תניחנו האש ולא תאכלנו", ומשמע מהתנחומא שיש לכל יהודי חלק מסוים בקרבן, ולכאורה זהו חידוש גדול, גם צריך תלמוד אם זה קשור...

כתוב בפסוק עַל־כֵּ֡ן קָֽרְאוּ֩ לַיָּמִ֨ים הָאֵ֤לֶּה פוּרִים֙ עַל־שֵׁ֣ם הַפּ֔וּר, ולפני"ז כתוב הִפִּ֣יל פּוּר֩ ה֨וּא הַגּוֹרָ֜ל, כלו' שפור הוא בלשון פרסי וגורל הוא בלשון הקודש ויש לשאול שלכאו' יותר מתאים לקרא לפורים 'גורלים' על שם הגורל שהרי זה בלשון הקודש, ולמה קוראים לחג על שם לשון פרס.

פלוני רכש כרטיס הגרלה מתוך מספר רב של כרטיסים, ובשעה שהגרילו התברר שלא כללו את כרטיסו. וכעת הוא מערער כנגד הזוכה בטענה שאילו כרטיסו היה נמצא בקופת ההגרלה, סיכוייו היו יורדים, ולא ברור שהיה זוכה. עם מי הדין? והיה ובעל כרטיס שהוגרל וזכה, מסכים לפצות ולהתחלק עם בעל הכרטיס 'החסר', אלא ששאר בעלי...

כאשר הגאון רבי יחזקאל אברמסקי כתב את ספרו "חזון יחזקאל" על מסכת סנהדרין, היה זה בתקופה שאשתו הרבנית חלתה מאד. רבינו חשש שכיון שכתבו בזמן שהיו לו טרדות ודאגות ממחלתה, אולי כתב חידושים שאינם לאמיתה של תורה לפיכך קודם הדפסתו רצה שגדולי תורה יעברו על חידושים אלו ויאמרו לו אם הם ראויים לדפוס. על כן...