גיד הנשה

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וטבוח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים (מג טז) בגמ' חולין צא. אמר רבי יוסי ברבי חנינא מאי דכתיב וטבוח טבח והכן, פרע להן בית השחיטה, והכן טול גיד הנשה בפניהם, כמאן דאמר גיד הנשה נאסר לבני נח [היינו שנאסר לבני יעקב גם קודם מתן תורה]. והקשו התוס' מנין דזה כמ"ד גיד הנשה...

שאלה: האם מותר לעמוד/ללכת. ובהקדם ג' הנחות: א. גיד הנשה קיים גם באדם [שו"ת הרשב"א ח"א שסד'] ב. גה"נ אסור בהנאה [מח' תנאים וכן פוסק רבינו יונה, דלא כהרמ' והרא"ש] ג. גה"נ אסור מחיים [כך מתבאר בפשטות בריש פרק גה"נ] ומעתה בהנחה שנצרף דעות אלו כאחד האם מותר ללכת/לעמוד [ואם נאמר שאין כזו שיטה אפשר...

ראיתי בפירוש הרא''ש עה''ת וז''ל על כן לא יאכלו בנ''י את גיד הנשה פירוש על שהניחוהו לילך יחיד ונכשל בדבריו, והפסידו אותו מאכל טוב לדור דורים להיות להם למזכרת עון עכ''ל וצ''ב שהרי ידוע שהרשב''א מקשה מהו ביאור המח' אי יש בגידין בנותן טעם או לא ולמה א''א לטעום לקפילא נכרי אי יש טעם או לא, ותי' שזהו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה (לב לג) בחולין פט: מבואר שאיסור גיד הנשה נוהג גם בקרבנות, והקשה בשאגת אריה סי' צ"ו מדוע בקרבנות הנאכלים אין אומרים עשה דוחה לא תעשה, שיבוא עשה של אכילת קדשים וידחה לאו דגיד הנשה. והאחרונים תירצו, שכל המצוה של אכילת קדשים היא רק בחלק...

על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה כתב החו"ב (חולין קא, א), וז"ל, ואפשר דקרא לא מתפרש לא יאכלו בלשון ציווי אלא בלשון סיפור דברים כמו על כן לא ידרכו כהני דגון וגו' שמואל א' ה', וכן בתרגום לא אכלין ולא מתרגמינן לא ייכלון, אלא דמ"מ חשיב לאו דכיון דהתורה סיפרה ענין זה, לאורויי איסור שכן ראוי...

לפי פשוטו הוא "זכר למעשה" וכיוצא בזה רשב"ם - על כן לא יאכלו: לזכרון גבורתו של יעקב וגם שעשה לו הקב"ה שלא מת: ספורנו - "על כן לא יאכלו בני ישראל" כדי שיהיה ההיזק אשר הורע בנגיעת כף הירך היזק בדבר בלתי נחשב אצלנו: