גזירה שוה

האם ניתנה מסיני בכל פרטיה איך וממה ולענין איזה דין: ע' רמב"ן סה"מ שורש ב' שכתב "והוי יודע שזה שאמרו חכמים אין אדם דן גז"ש מעצמו אין כוונתם לומר שכל גז"ש מבוארת להם מסיני תלמדו מלה פלונית שבפס' פלוני ממלה פלונית שבפס' פלוני ותשוו דין שניהם לענין פלוני, אין הדבר כן שהרי מצינו אותם חולקים תמיד...

אין אדם דן זירה שווה מעצמו, אלא אם כן קיבלה מרבו. איך יתכן אם כן, לדרוש גזירה שווה בדברי נביאים - הלוא לא יתכן שנמסרב גזירה שווה זו למשה מסיני. (לכל הפירושים שיוסבר - כיצד נמסר למשה, וכפי שהאריכו הראשונים). עיין ראש השנה דף ד: גזירה שווה בדברי נביא - אכן שם הוא גילוי מילתא, ולדעות מסויימות...

מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה, ברש"י: מראשית ולא כל ראשית, שאין כל הפירות חייבין בבכורים אלא שבעת המינין בלבד, נאמר כאן ארץ ונאמר להלן ארץ חטה ושעורה וגו', מה להלן משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, אף כאן שבח ארץ ישראל שהן שבעה מינין. הטעם שנלמד ביכורים דווקא במידת "גזירה שוה", אפשר...

היכן מצאנו בגמ' גזרה שווה מפסוק בפרשתינו לפסוק בפרשה הקודמת?