הערה

צ"ב מה שכתב המ"ב סימן תרע"ב ס"ק ו' לגבי נתינת שמן בנר כדי שידלק יותר מחצי שעה שאין בו שום מצוה. וצ"ב מסימן תרע"ז בדין אכסנאי שצריך לתת פרוטה לבעל הבית להשתתף עמו בשמן וכתב שם המ"ב ס"ק ג' וז"ל: ויש מאחרונים שכתבו דצריך הבעל הבית להוסיף מעט שמן בשבילו חוץ השיעור שצריך ליתן לצורך חצי שעה בשביל עצמו...

א. להלכה, שמן הנרות שנשתייר אינו מוקצה, רק מה שצריך לשיעור חצי שעה למצוותו. ב. ומטעם זה, לאחר זמן ההדלקה מותר לכבותו או להינות ממנו. ג. ועם זאת כתבו האחרונים, עדיף לעשות תנאי לכתחילה, שלא ייאסר השמן יותר משיעור ההדלקה. עד כאן סיכום המ"ב סימן תרע"ב ס"ק ז. וראה עוד מה שכתב בסימן תרעז ס"ק יח. עכ"פ...

כתב השו"ע (תרעג ב') הדלקה עושה מצוה, לפיכך אם כבתה קודם שעבר זמנה אינו זקוק לה. וכתב המ"ב בשם האחרונים, דראוי לחזור ולהדליקה. ועי' במג"א שכתב בשם המהרש"ל דראוי לחזור ולהדליק דלא גרע מהמהדרין. ולכאורה קשה, דיעוין במ"ב (סי' תרעד סק"ב) שאף שמדליקין נר מנר מ"מ כבתה אם רוצה לחזור ולהדליק אסור מנר...

כתב השו"ע (תרעג א') אסור להשתמש לאור נר חנוכה ובמ"ב שם הביא שני טעמים מהראשונים א. כדי שיהא ניכר שהוא נר מצוה לפרסם הנס ב. כיון שעל ידי נס שנעשה במנורה תקנוה עשאוה כמנורה שאין משתמשין בה כלל. ובהמשך הסעיף כ' השו"ע שאפי' לבדוק ולספור מעות אסור לאור נר חנוכה. וכ' המ"ב (והוא מגמ' בשבת) הטעם שלא...

הנה כבר ידוע בפי כל חקירת האחרונים האם דין מיגו דבב''ב ה-ב קרינן להו מיגו מה לי לשקר (וכן מצינו רבות בלשונות הראשונין) מועיל משום הראיה שבמיגו דאי שקרן היה ס''ס אמאי לא אמר הטענה הטובה יותר או דהוה כח הטענה ויש להעיר על הצד שראיה הוא דהנה בעצם דין מיגו צ''ב דאטו כולי אינשי היה בדעתם לראיה...

כתב בעל המאור בסוף מסכת פסחים וזת"ד: ויש ששואלים באכילת מצה מה הטעם אין אנו מברכים עליה כל שבעה כמו שמברכים על הסוכה כל שבעה דהא גמרינן מהדדי שלילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות, בין במצה בין בסוכה כדאיתא בפרק הישן (סוכה כז, א). ויש להשיב, לפי שאדם יכול בשאר ימים לעמוד בלא אכילת מצה ויהיה ניזון...

הערה חשובה - נטילת ד' מינים ביד אחת או להפריד בין המינים? העולם נוהג לתפוס את הד' מינים ביד ימין ואת הסידור בשמאל, מסיבה של נוחות. ומאידך דואגים לא להפריד בין המינים. וטעמם ע"פ השו"ע (סימן תרנ"א סעיף י"א) שכתב: צריך לחבר האתרוג ללולב ע"כ. וכתב בבאר היטב (שם ס"ק כ"א) "למצוה מן המובחר". אמנם המ"ב...

בגמ' יבמות סא:-ס"ב. מבואר דבית שמאי סוברים שמצוות פריה ורביה מתקיימת בשני זכרים ובית הלל סוברים שהיא מתקיימת בזכר ונקבה וכל שיטה והמקור שלה עימה מקור הדין לדעת בית שמאי נלמד ממשה דכתיב "בני משה גרשום ואליעזר" ובית הלל לומדים את דינם מברייתו של עולם והטעם שאין בית שמאי לומדים מברייתו של עולם שזה...

דף לט. א"ל כופר לרבן גמליאל אלהיכם גנב הוא דכתיב (בראשית ב, כא) ויפל ה' אלהים תרדמה על האדם ויישן אמרה ליה ברתיה שבקיה דאנא מהדרנא ליה אמרה ליה ברתיה כו׳ ברתיה של רבן גמליאל או ברתיה של כופר? ועיין רש״י לקמן צא.