היה זה באחד מימי ניסן. הרה"ק בבא סאלי זי"ע היה חלוש בכוחו בעקבות גילו הרם ובריאותו שלא הייתה יציבה בעליל. וכדרכו נסע להשתטח בציונו של רבי שמעון בר יוחאי שבמירון.
כשהוא מגיע לציון חשכו עיניו, ודמעות החלו זולגות על לחייו. המחזה היה מצער. הציון הקדוש היה באותה שעה ריק מאדם. נפש חיה לא הייתה שם...