הבל

הקשה המהר"ל מפראג (דרוש לשבת הגדול), אחר דהקב"ה שעה אל הבל ומנחתו, א"כ כיצד הצליח אח"כ קין להורגו, והרי "שומר מצווה לא ידע דבר רע" (קהלת ח, ה), וכ"ש כאן שהרי הקב"ה שעה אל מנחתו, ואיך לא היה להבל שמירה מיוחדת מקין אחיו שלא יהרגנו. ותירץ, שמה שהבל הקריב קרבן, לא היה זה מצד עצמו, אלא כשראה שקין...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך (ד יא) איתא ברש"י שהאדמה נתקללה בזה פעם שניה, משום שהוסיפה לחטוא בכך שפצתה את פיה לכסות על דמו של הבל. וכן מבואר במכילתא בשלח מסכתא דשירה פרשה ט' שהדבר נחשב חטא לאדמה, וז"ל שם "נטית ימינך תבלעמו ארץ, מגיד שהים...

כתב האור החיים, וז"ל, וחשב להורגו, וחש שתעל צחנתו ובאשו בפגעו בו, כי נצטווה על הרציחה (סנהדרין נו, ב), ונתיעץ עצות להורגו מבלי שלוח יד בו. והנה, זה האיש [-קין] איש אדמה היה יודע מוצאיה ומובאיה ובקי בחדריה, ואמרו ז"ל (קהלת רבה א, ד) כי הארץ יש לה איברים כאיברי אדם, עינים ידים ורגלים, פה וכו'...

וְשָׁפַךְ אֶת דָּמוֹ וְכִסָּהוּ בֶּעָפָר א] בְּשָׁעָה שֶׁהָרַג קַיִן אֶת הֶבֶל הָיָה מֻשְׁלָךְ וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ קַיִן מַה לַּעֲשׂוֹת. זִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁנֵי עוֹפוֹת טְהוֹרִים וְהָרַג אֶחָד מֵהֶן אֶת חֲבֵרוֹ וְחָפַר בְּיָדָיו וּקְבָרוֹ, וּמִמֶּנּוּ לָמַד קַיִן וְחָפַר...