הדחה

רציתי לשאול אם יש באמתחת הלומדים תירוצים על קושייתו העה"ש סי' סט סקל"ג על החוות דעת שם, ואציע קודם הסוגיא: שו"ע סי' סט סעיף ו': "אחר שנמלחה החתיכה אם חתך ממנה אינו צריך לחזור ולמלוח מקום החתך". וכתב החוות דעת (סקכ"א): "אין צריך לחזור ולמלוח. אבל הדחה צריך מקום החתך כשחתך קודם הדחה בתרייתא אבל...

ידוע המעשה שהחזו"א היה מחבר ללחם משנה מצה וחלה, ופורס החלה, ומנער המצה, ואוכלה בפסח. ולכאו' כל דבר שטעון הדחה וא"א להדיחו אסור ליגוע זה בזה לכתחילה, ואיך נהג כן?