הדר

הנה מבואר ברש"י (כ"ט ע"ב, ד"ה יבש) וז"ל יבש - דבעינן מצוה מהודרת, דכתיב (שמות טו) ואנוהו: ולכאו' צ"ב דמאי צריכא לטעמא דאנוהו, הרי יש דין של הדר.

אמרה תורה פרי עץ הדר ופ' חכמים זה אתרוג ולא רימון ולא פריש אבל פרות ההדר כתפוז ואשכולית ולימון לא היו בא''י בזמן חז''ל כידוע וא''כ אפשר שהם כשרים גם כן למצוה שהרי הם פרות הדר (ובזכרוני שראיתי צד כזה בחזו''א שאינם כלאים עם האתרוג)

התורה אמרה "פרי עץ הדר", אך חז"ל למדו פסולי הדר גם בלולב ובהדס. האם “הדר" הוא דין כללי בכל ארבעת המינים או דין מיוחד באתרוג שהורחב לשאר המינים?

פרי עץ הדר (659) בגימטריא זה אתרוגי החזו''א (659)

אני תוהה מה זכה דווקא האתרוג, שמחויבים ליטלו מדאורייתא סה"כ פעם אחת בשנה, אבל אנשים מפזרים ממון לשלם בעדו טבין ותקילין, אף משכימים לפתחי המו"צים לשאול האם אתרוגי כשר ומהודר די הצורך?