השנה התחדש לי הסבר נאה במעשה המובא בהגדה על התנאים שהיו מסובים בבני ברק, וסיפרו ביציאת מצרים כל אותו הלילה עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם "רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית".
מה ראו חז"ל לקבוע מעשה זה בהגדה?
ההסבר הפשוט הוא כדי ללמדנו את ההלכה שיש להרבות ולספר ביציאת מצרים עד שתחטפנו שינה, ואף...
כדי לזרז את הילדים להיות קשובים לכל מילה בהגדה, אפשר לערוך להם חידות בשלחן עורך.. סוג של בוחן... עם פרסים כספיים...
הדומה למלך לא שלף באותו ליל - חרב.
הנוטף עלי רקיע לא פרש כנף מאספת.
גם ידא אריכתא קמצה כפה.
רק יש"ע, הושיעו, בגבורות ישע ימינו.
בנוסח מקוצר.
מבין המצרים נעקר עם הודיה, ע"י אלוף...
בפיוט דיינו שבהגדה של פסח אנו אומרים את הפיסקא 'אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה דיינו'
וקשה מה הענין בקירבה להר סיני ללא קבלת התורה.
ונראה לפרש על פי מה שכתב הנתיבות המשפט בספרו נחלת יעקב (שמות יט ח) לבאר ענין מה שאמרו עם ישראל בעומדם לני הר סיני נעשה ונשמע,
וז"ל הקדוש: אברהם קיים...
כך הוא ל' המשנה ופשטות הכונה עד סוף המאמר של מניף הבכורים שזה כולל את הפסוקים ותביאנו אל המקום הזה וגו'
ובהגדות נשמט כי נתחברו בזמן הגלות ולא היה שיך לומר את זה אבל בזמננו לכאורה חוזר החיוב למקומו ביתר שאת ועוז
וכן הא לחמא עניא תמוה מאוד לאמרו בזמננו ולהיות דובר שקרים לפני ה' וכופר בטובתו לגבי...
והגדת לבנך וגו' (יג, ח).
עוד ירצה באומרו לאמר, להיות שאמר והגדת לבנך, תינח אם יש לו בן, אם אין לו בן יהיה פטור, תלמוד לומר לאמר, שעל כל פנים צריך להגיד אפילו בינו לבין עצמו, ואם תאמר כיון שעכ"פ הוא צריך להגיד אפילו בינו לבין עצמו אם כן למה אמר לבנך, ואולי שבאמצעות היתור אני מבין כן, ולא בלא יתור...
הידורים ודקדוקי הלכה בחג הפסח – חלק ה' ~ ליל הסדר (ב)
מפי הגאון
רבי משה שטרנבוך שליט"א
שנת ה'תשע"ח
בתוספת מקצת הערות ממני הקטן
לז] לאחר הקידוש נוטלים הגברים [ויש נוהגים שרק בעה"ב] את ידיהם, ונוטל הכרפס ומברך עליו בורא פרי האדמה, ויכוון לפטור בברכה גם את המרור. ולדעת השו"ע אוכלים פחות מכזית...
הגמ' בפסחים דף קטז מובא אמר רב נחמן לדרו עבדיה עבד שרבו משחררו ונותן לו כסף וזהב מה צריך לומר לו א"ל לשבחו ולקלסו א"ל פטרתנו מלומר מה נשתנה . פתח ואמר עבדים היינו
לא הבנתי מדוע זה קשור למה נשתנה
ומבואר דרק לחלק של השאלה שהרי את התשובה עבדים היינו כן אמר ?
במשנה מבואר שמה נשתנה השלישי הוא על אכילת צלי ומבואר כבר ברשבם שלא אומרים אותו בזמן הזה שאין ביהמק קיים
אך לא מצאתי באיזה שלב תיקנו לומר את ההבדל שהלילה מסובים ??
יש להדגיש שאפילו בטור והנושאי כלים זה לא מוזכר
בשער הציון סימן תעג ס'ק פ'א מבואר, שאפשר לכתחילה לשתות את היין הנשאר בכוס אחרי ה 16 שפיכות
ומאידך הספרדים חוששים מזה מאוד ולא מעיזים לגעת בזה.
השאלה מה מנהג האשכנזים בזמנינו?
בהגדה מן כהא לחמא עד גאל ישראל, יש אלף תת"ך תיבות [1].
והיינו כהא לחמא כ"ח תיבות. מה נשתנה נו"ן [2] תיבות. עבדים היינו נ"ד תיבות. מעשה ל"ו תיבות. אמר ר' אליעזר נ' תיבות. ברוך המקום כ"ו תיבות. חכם כ"ד תיבות. רשע מ"ב תיבות. תם ט"ו תיבות. ושאינו יודע לשאול י"ט תיבות. יכול כ"ח תיבות. מתחלה עי"ן...
בירושלמי פסחים פ"י ה"א ובראשית רבה פ"ח ה' אמרו שהטעם שתיקנו חכמים מספר ארבע כוסות כנגד ארבע לשונות של גאולה שנאמרו בגאולת מצרים:
וְהוֹצֵאתִי,
וְהִצַּלְתִּי,
וְגָאַלְתִּי,
וְלָקַחְתִּי.
ארבעת לשונות אלו מופיעים בכל המקורות, וכן בראשונים.
אולם הגר"א בהגדה של פסח (הובא ב'המאור הגדול' כאן) מקשה על...