הכאה

בפרשת בשלח נאמר "וְהִכִּ֣יתָ בַצּ֗וּר וְיָצְא֥וּ מִמֶּ֛נּוּ מַ֖יִם וְשָׁתָ֣ה הָעָ֑ם", ואילו בפרשת חקת נאמר "וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֙ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע". מבאר המלבי"ם את החילוק בין המקרים. "יש הבדל בין צור ובין סלע, שהצור הוא החלמיש הקשה...

קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע... וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם קצת קשה מה שקרה כאן; א. לעיל בפרשת בשלח (שמות יז ו) ציווה הקב"ה...

הגרמ"י ליפקוביץ בספר דרכי החיים (ח"א עמ' נט) מצטט בשם הגר"א שעל נבול פה יש להכות את הילד מכות אכזריות! א. בילד פחות מגיל 3 ואולי גם 4 שלא מבין מה הנושא ייתכן ולא צריך להכות. ב. המ"ב בסימן שמ"ג סק"ג מעיר מזה שצריך לגעור ולהפריש אבל לא כתב שצריך להכות. אבל בדבריו אפשר להבין מדוע ולמה זה חמור...

ראיתי ב"שפתי חיים" שההבדל בין הכאה לדיבור, הוא שהכאה עניינה מידת הדין, ואילו דיבור עניינו הוא מידת הרחמים, ומשה רבינו אמר "שמעו נא המורים" - שהיה סבור שעם ישראל נמצא בדרגה נמוכה, ולא מגיע לו לזכות למים בצורת הנהגה של מידת הרחמים, דהיינו על ידי דיבור, אלא רק בהכאה שהיא צורת הנהגה של מידת הדין...

הרב שלמה זלמן אוירעבאך, ר׳ חיים קנייבסקי: כן להכות. הרב אלישיב, ר׳ חיים פנחס שיינברג: לא להכות (הובא בספר מלאכת ה׳ בסופו - תשובות והנהגות).