הלכה ומנהג

בס''ד פורים: האם מותר לשיכור לברך, לקרוא קריאת שמע ולהתפלל פתיחה בעקבות הגמרא במסכת מגילה (ז ע''ב) הכותבת בשם רבא שיש להשתכר 'עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי', רבים נוהגים להשתכר בפורים. אולם, הגמרא ממשיכה ומספרת שבסעודת פורים שערכו רבי זירא ורבה, רצח רבה את זירא (ולאחר מכן החזיר אותו...

בס''ד פרשת תצווה: האם מותר לכהן ללמוד רפואה פתיחה בפרשת השבוע כותבת התורה (כט, א) על הקדשת אהרון ובניו לכהונה, אשר נעשתה בין השאר באמצעות פר ושני אילים: ''וְזֶ֨ה הַדָּבָ֜ר אֲשֶֽׁר־תַּעֲשֶׂ֥ה לָהֶ֛ם לְקַדֵּ֥שׁ אֹתָ֖ם לְכַהֵ֣ן לִ֑י לְ֠קַח פַּ֣ר אֶחָ֧ד בֶּן־בָּקָ֛ר וְאֵילִ֥ם שְׁנַ֖יִם...

בגדר שמחת פורים ובענין מערבין שמחה בשמחה בפורים בהלכה ובאגדה א. במגילה ה,ב אקשינן היכי נטע רבי נטיעה בפורים והא אסירא מלאכה בפורים, ומפרקינן דנטיעה של שמחה הויא, דהיינו נטיעת אבורנקי, שהוא אילן שצילו נאה והמלכים מתעדנים תחתיו בימות החמה. וחזינן דכל מיני שמחה שייכי בפורים, גם מה שאין לו הנאה ממנו...

בדין משלוח מנות מה שיעורו א. מגילה ז,א רבי יהודה נשיאה שדר ליה לרבי אושעיא אטמא דעיגלא תלתא וגרבא דחמרא, שלח ליה קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים. ופירש"י, הכי גרסינן, קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות דהא תרי מנות איכא. הדר שלח ליה איהו, לא גרסינן ליה הכא, עכ"ל. והיינו דגרסינן...

בביאור שיטת רש"י במימרת מחלפי סעותדייהו פירושי הראשונים א. מגילה ז' ב' אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין מחלפי סעודתייהו להדדי ופי' רש"י מחלפי סעודתייהו, זה אוכל עם זה בפורים של שנה זו, ובשניה סועד חברו עמו. ב. ובשבלי הלקט ענין פורים סימן ר"א כתב, רבינו שלמה זצ"ל פי' זה אוכל עם זה בפורים של שנה...

בדין כתיבת עשרת בני המן א. איתא במגילה (טז:) א"ר חנינא בר פפא דרש רבי שילא איש כפר תמרתא, כל השירות כולן נכתבות אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח, חוץ משירה זו ומלכי כנען שאריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה, מאי טעמא שלא תהא תקומה למפלתן. ופי' רש"י אריח זה הכתב ולבינה הוא חלק שהוא כפליים...

"בנתיבות האמת" עיון ביסודות היתר השינוי במילי דעלמא וגנאי השקר במקום חסד א. "במסכת ובפוריא ובאושפיזא" – יסודות ההיתר בשינוי מן האמת א. חקירת ה"תלת מילי" ופריסת שיטות הראשונים לאחר שנתבאר בפרקים הקודמים גודל חומרת איסור שקר וחובת ההרחקה ממנו, עלינו להידרש לסוגיא ערוכה במסכת בבא מציעא (כג:)...

"כהן שהרג את הנפש האם רשאי לישא כפיו" איתא בגמ' ברכות [לב:] "אמר רבי יוחנן: כל כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו, שנאמר ידיכם דמים מלאו", מבואר בגמ' שהפסוק ובפרשכם כפיכם נדרש על נשיאת כפים של הכהנים לברך את ישראל, וכיון שביאר הכתוב את סיבת העלמת עיניו של הקב"ה מפרישת הכפים משום שהידים מלאות דם...

מעשה באישה שצמח לה זקן עבות עקב נטילת תרופות והורמונים, ורצתה להסיר את הזקן מפני הבושה. נשאלת השאלה, האם מותר לה להשחית את זקנה בתער, כלומר, האם איסור השחתת הזקן בתער אמור ב'איש' או ב'זקן של איש', נפ"מ לעבד שמחוייב במצוות כאשה אבל זקנו כשל איש, וכן בסריס שהוא איש אבל זקנו כשל אשה, וממילא נוכל...

חיוב חלה במאפים מחולקים (שבט תשפ"ו) מעשה בשלש משפחות שהתאספו יחד לשבת, וסוכם שכל משפחה תביא לחם העשוי מקילו קמח, ובכל סעודה כולם יאכלו מאחד הלחמים. חיממו כל לחם בנפרד מעל אחד הסירים שעל הפלטה, ואחד מבני המשפחה כיסה הכל בשמיכה כדי שישארו חמות. יש לדון באם התחייבו בחלה, והאם אפשר להתיר להפריש...

היסח הדעת בברכת כהנים מקור הדין איתא במגילה כד: מתני' "כהן שיש בידיו מומין לא ישא את כפיו. רבי יהודה אומר: אף מי שהיו ידיו צבועות סטיס לא ישא את כפיו מפני שהעם מסתכלין בו", ופרש"י - לפי שהעם מסתכלין בו, ואמרינן במסכת חגיגה (טז, א): המסתכל בכהנים בשעה שנושאין את כפיהן עיניו כהות, לפי שהשכינה...

גדרי שינוי מן האמת במקום מצווה ושלום א. מחלוקת בית שמאי ובית הלל א. פלוגתת ב"ש וב"ה – בין אמת צרופה להנהגת הבריות לאחר שנתבאר בפרקים הקודמים תוקף חובת ההרחקה מכל נדנוד כזב, ושיטת מוני המצוות שראו בכך לאו גמור, עלינו להידרש לחקירה הבאה: האם חובת האמת היא מוחלטת ועומדת בפני כל ערך אחר, או שמא...

בגדרי איסור שקר והסתעפויותיו א. חומר האיסור – "תרחק" ולא "לא תעשה" מבוא: ראשית חכמה, בבואנו לעמוד על מדוכת איסור שקר, עלינו להתבונן בלשון המקרא, המלמדתנו פרק ביסודות המצווה. הנה, בכל איסורי התורה כולם, נקט הכתוב לשון: "לא תעשה", "לא תאכל" או "לא תגנוב", לשונות המורים על איסור חפצי או גברא...

חוקר ביסוד גדר המצוה ד. לאור האמור בפסחים (ז:) דיש לברך על כל מצוה עובר לעשתייה, ונפסקו הדברים ברמב"ם (פי"א ה"ב מברכות). חקרו האחרונים בביאור מצוה זו לברך קודם המצוה, האם זו מצוה חדשה, והיא מצוה כללית על הגברא לברך את ה' קודם שעושה מצוה, או שאין כאן מצוה חדשה נפרדת, אלא שחכמים קבעו דבכל מצוה...

"שהחיינו על פירות המתחדשים" המצוה באכילת פירות המתחדשים המ"ב [רכה' ס"ק יט'] הביא: "כתבו האחרונים בשם הירושלמי דמצוה לאכול מעט מכל מין חדש בשנה והטעם כדי להראות שחביב עליו בריאתו של הקב"ה", וננסה קצת לעמוד על מקור הדברים והטעם. בירושלמי קידושין [ד' יב'] איתא: "רבי חזקיה ר' כהן בשם רב עתיד אדם...

דין קטנים בהמתנה בין בשר לחלב עיקרי הדינים קודם שנבוא לדבר בענין דין הקטנים נקדים הקדמה קצרה, איתא בגמ' חולין [קה.] דהאוכל בשר אסור לאכול אחריו גבינה עד סעודה אחרת, ונח' הראשונים בכוונת הגמ' דעת התוס' [שם ד"ה לסעודתא] וכ"ה דעת הראבי"ה [סי' אלף קח'] דסעודה אחרת היינו כפשוטו דיכול לברך ברכת...

קשר של תפילין (סימן ל"ב סעיף נ"ב) תוכן הדברים א. ההלכה ניתנה על קשר בצורה מסוימת, וקשר אחר פסול. ב. בדברי כל מדריכי עשיית הקשר יוצא הקשר המרובע. -עוד משמעויות לזה בראשונים. ג. בהלכה למשה מסיני לא הוזכר שם דלי"ת. ד. ומכל מקום בתורת הדרש רמז וסוד קישרו זאת לדלי"ת, מיהו בהם גמישות הדימויים...

הלל דחנוכה מהות ההלל בחנוכה הנה מבואר בגמ' בערכין י. דאמר ר"י משום ר"ש בר יהוצדק יח' ימים שהיחיד גומר בהם את ההלל שמונה ימי החג ושמונה ימי חנוכה וכו', ונפסק בשו"ע סי' תרפג' ס"א "כל שמונת ימי חנוכה גומרין את ההלל", וטעם ההלל בחנוכה כתב הב"י: א) כתב השבלי הלקט (קעד) שהטעם משום דחלוק בנרותיו כל...

בדיני אכסנאי בנר חנוכה בטעם דאכסנאי חייב בנר חנוכה והנפק"מ איתא בגמ' [שבת כג.] "אמר רב ששת אכסנאי חייב בנר חנוכה, אמר ר' זירא מריש כי הוינא בי רב משתתפנא בפריטי בהדי אושפיזא, בתר דנסיבי איתתא אמינא השתא ודאי לא צריכנא דקא דליקי עלי בגו ביתאי עכ"ל, מבואר בגמ' שר' זירא אמר שכשלמד בישיבה בהיותו...