הלכה ומנהג

המ"ב הביא דנשים ועבדים פטורים מספירת העומר משום דהוי מ"ע שהזמן גרמא דקי"ל דנשים ועבדים פטורים, ולכאו' צ"ע דעבדים לא בכלל כל המצווה הזאת, מאיזה טעם שנאמר גם אי נימא מהטעם של החינוך שזה לחכות לקבלת התורה האם עבדים היו בקבלת התורה וכי יש להם חיוב ת"ת שיש להם לחכות למשהו, וגם מהטעם של קרבן העומר ג"כ...

זמן קיום המצווה בגמ' במנחות דף סו. מיום הביאכם... תספרו - יכול יקצור ויביא ואימתי שירצה יספור? תלמוד לומר: מהחל חרמש בקמה תחל לספור, אי מהחל חרמש תחל לספור, יכול יקצור ויספור ואימתי שירצה יביא? ת"ל: מיום הביאכם, אי מיום הביאכם, יכול יקצור ויספור ויביא ביום? ת"ל: שבע שבתות תמימות תהיינה, אימתי...

שומע כעונה בספירת העומר השו"ע [תפט ס"א] "ומצוה על כל אחד לספור לעצמו", ורצו חלק מהאחרונים לפרש את דבריו שא"א לקיים מצוות ספירת העומר ע"י שמיעה מש"צ, ולכאו' דבר זה נלמד מדרשת הגמ' במנחות סה: 'וספרתם לכם שתהא ספירה לכל אחד ואחד', דהיינו שכל אחד סופר לעצמו ולא ע"י שמיעה ממישהו אחר, דלא כמו שאר...

"מצות ספירת העומר" כתוב בתורה: "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה על ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום" (ויקרא כג' טו' – טז'). "שבעה שבועות תספור לך מהחל חרמש בקמה" (דברים טז' ט'). מצות עשה דאורייתא לספור את הימים החל ממוצאי יו"ט הראשון של חג הפסח עד...

אשמח למקורות וציטוטים בגודל אמירת הברכות בכוונה!

ישנה דעה שמנהג עוקר הלכה תמיד גם בדאורייתא אך היא של מיעוט קטן מאוד מגדולי הדורות ובו מהרי"א מטירנא בעל "ספר המנהגים", האשכול ומהר"י ברונא. אך רוב מוחלט של גדולי הדורות הגבילו כלל זה במידה זו או אחרת. ורובם הגדול הגבילו זאת למנהג שאינו מבטל איסור כשלא ברור אצל חלק האם גם איסור חכמים או רק מהתורה...

על לידת בת מבואר במשנ"ב רכ"ג ב' שמברכים דלא גרע מרואה את חבירו, ויל"ע מה הדין בנכדות האם גם מברכים, דלכאורה שייך בהם ג"כ סברת המשנ"ב ומנגד לא מצאנו שנהגו כן. (אני שמעתי על א' מגדולי הדור שמברך אך הוא אמר שאפי' שזה לא מקובל נימוקו עמו)

פרק ג' "ענין היציאה אל השדה" הנה השתרש אצל גדולי ומקובלי צפת המנהג לצאת בקבלת שבת אל השדה בכדי להקביל את שבת המלכה, מקור המנהג בפשוטו הוא ע"פ הגמ' בשבת [קיט:] שמבואר שם על ההכנות האמוראים לכבוד שב"ק, ואמרו שם ר' חנינא מיעטף וכו' כמ"ש לעיל ומשמע בגמ' דאף מה שעשה ר"ח לכבוד שבת אינו מעיקר הדין...

קבל"ש במזמור שיר ליום השבת הנה באמרינו סדר קבלת שבת מקבלים אנחנו עלינו את איסורי ודיני שבת, וכמו שבעצם נקרא 'קבלת שבת', וכ"נ בשו"ע [רסא'] לגבי 'מזמור שיר ליום השבת שהיו אומרים בזמנו לשם קבלת שבת שבאמירה זו חלים על האומרו דיני ואיסורי שבת, ציינו דברים אלו לעיל ונרחיב הדברים, דבבית יוסף [רסא']...

בגמרא שבת [קיט.] איתא רבי חנינא מיעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא, אמר בואו ונצא לקראת שבת המלכה', רבי ינאי לביש מאניה מעלי שבת ואמר בואי כלה בואי כלה' ע"כ. ופירש"י מתעטף בבגדים נאים ואמר בואי כלה הכי קרי ליה לשביתת שבת מתוך חביבות. והביאו הרי"ף והרא"ש להלכה. מבואר בגמ' דכבר מזמן האמוראים היה מנהג...

המ"ב לא הזכיר לעמוד בכל קבלת שבת אלא רק ב'ובואי בשלום', [לא כתב שבכל קבל"ש יושבים!] בכל הקדמונים מובא שיש ענין גדול לעמוד, ובמיוחד בפיוט לכה דודי, ותמהני מדוע אצל ציבור בני הישיבות נהגו לשבת?