הלכה ומנהג

היסודות של מעשה בידיים וגרמא לכל התורה הלכות מעשיות רבות תלויות בהגדרת החילוק שבין מעשה ממש לגרמא, כיון שבדיני תורה רבים רק מעשה ממש אסור מדאורייתא, וגרמא אסורה רק מדרבנן, ולפעמים אף מותרת לגמרי, ועידן מרוצת הטכנולוגיה משריץ שאלות מעשיות רבות חדשים לבקרים, ויש לעיין על כל שאלה מבחינה טכנית...

ברצוני לדון ולהעמיד גדר יחס ברכות המצוות למצוות עצמן, ואבאר קמעא: חומר חיובם א. בסוגיא בפסחים (ז:), ובפירוש יתר בתוספתא דברכות (פ"ו) מבואר שמחוייבים לברך על מצוה שאדם עושה. ותחילה וראש, יש לדון בעיקרה של ברכה זו, האם חיובה מן התורה, או שמא תקנת חכמים גרידא. דלכאורה מפשטות דברי הספרי (פיסקא...

מנהג ישראל להוליך את התינוק בן שמונת הימים לברית המילה על ידי אנשים רבים, המכונים 'קוואטער'. בטעם מנהג זה כתב באוצר כל מנהגי ישרון (תרע"ו, עמ' ), שהוא משום שכבוד המצוה הוא שיעסקו בה אנשים רבים, ולכן גם בהבאת התינוק לברית מילה כבוד המצוה הוא שיעסקו בו אנשים רבים, כמנהג הקוואטר. ויש מהאחרונים...

קברים חשודים בגליל בגליל שבצפון הארץ ישנם קברי קדמונים רבים, אמנם בין מאות הקברים האלו ישנם כמה וכמה קברי קדמונים שיש לחשוד שאינם נכונים, מחמת שאותו אדם לא חי באיזור זה ולא מת באיזור זה ואין שום טעם שיקבר שם, במאמר זה אסקור כמה מן הקברים החשודים, וכמו כן אכתוב מאיזו תקופה יתכנו יותר שקברו בגליל...

מהדורת חשון תשפ"ו השמטות הבית יוסף הקדמה[2] הב"י בהקדמתו לספרו כתב בזה הלשון: "נמצא שמי שיהיה ספר זה לפניו יהיו סדורים לפניו דברי התלמוד עם פירוש רש"י והתוספות והר"ן ופסקי הרי"ף והרא"ש והמרדכי והרמב"ם והגהותיו ומגיד משנה ורבינו ירוחם וספר התרומה ושבולי הלקט והרוקח ושערי דורא וספר התשב"ץ וספר...

האם עדיף קלף מגורד או קלף ליצה (קלף 'חיי אדם')? עיין ס"ק ה'. מהו העור השלם הנחלק לקלף ודוכסוסטוס תוכן הענינים א. ראשית דבר- המציאות ועיקרי שיטות הראשונים. ב. בירור שרבינו תם והרמב"ם כתבו על אותו שכבה. ג. ויכוח ישיר בין סייעתו של רבינו תם לבין הסוברים שלליצה יש שם בפני עצמה. ד. הקושיות...

הגנת התורה והגנת כלי מלחמה[1] יש הטוענים שלפי דעת התורה אם הציבור עוסק בתורה, התורה לבדה מגינה ואין צורך בצבא ובכלי מלחמה, והראיה לזה שהרי בדורו של חזקיה כולם היו עוסקים בתורה ועל כן היה סיוע משמים שהובס צבא סנחריב, ועל כן הכל תלוי רק בלימוד התורה וקיום המצוות, ומחמת כן אין לומדי התורה צריכים...

עמדתי ואתבונן אי אית לן חובת בדיקה לד' מינים בכל יום מימות החג, ואעלה הנראה לעניות דעתי בקצירת האומר: תחילה וראש עלינו להביא מקור הענין בהלכות ציצית, ולדון בטעמים המובאים שם אי שייכים הם לענין ד' מינים: בטור (או"ח סי' ח') כתב: 'ויעיין הציצית קודם לכן שיהיו שלמים, שאם נתקלקל אחד מהם היא ברכה...

הידוק הסכך ע"י דבר שאינו מקבל טומאה תחילה וראש אביא המבואר בדברי התוס' בריש סוכה (ב. בד"ה כי) שאין לכסות את הסוכה בנסרים אפילו פחות מד', כאשר קבועים במסמרים בכדי לעכב את כניסת הגשם לסוכה, מפני שהוא כדירת קבע. ורק את הדפנות מותר לעשות קבע, אבל בסכך שעיקר הסוכה ע"ש הסכך (כמבואר ברש"י בריש סוכה)...

האם מוטל עלינו לכבוש את ארץ ישראל מיד הגוים[1] בה"ג והרמב"ם והחינוך וסמ"ג לא מנו מצות עשה לכבוש את ארץ ישראל מיד הגויים המחזיקים בה, אבל הרמב"ן בבמדבר לג,נג, ובדברים א,ח, ובהשגותיו לספר המצוות אחרי מצוות עשה, במצוות עשה שלא הזכיר הרמב"ם, מצוה ד, כתב שיש בזה ב' מצוות עשה מהא דכתיב בבמדבר שם...

הטעם שאין נפילת אפיים לאחר סוכות האם יש תשלומין לשמיני עצרת מדוע הרא"ד מבוטשאטש חזר בו א] וכן אחר הסוכות אנו נוהגים שלא ליפול על פנינו עד ב' חשון, ובתשובה חלק א"ח סימן נ"ז [1] כתבתי דמי שאמר דהטעם בימים אלו שאחר הסוכות שאין נופלין על פניהם הוא משום דיש לו תשלומין כל ז' כטעם ימים שאחר השבועות...

רב-קו בהלכה המציאות בעבר: בעבר, [עד תשע"ד לערך] חברות האטובוסים היו חברות פרטיות והם מכרו את הכרטיסיות שלהם וא"כ לכאו' אין בכלל נידון על אי תשלום על קבלת שרות. הנידון היחיד היה בעבר לגבי הטענה של זה נהנה וזה לא חסר כיון דמ"מ האטובוס נוסע וא"כ כופין על מידת סדום שיתן לו שרות. אך טענה זו נדחתה...

מר"ן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, כתב בשו"ת יביע אומר (חלק א ,אורח חיים, סימן ח) שש"צ שטעה בעשרת ימי תשובה ואמר בחזרת הש"צ הא-ל הקדוש במקום המלך הקדוש, שחוזר ל"אתה קדוש" ולא חוזר לראש התפילה. הרב מאיר מאזוז זצ"ל הקשה על דבריו בשו"ת בית נאמ"ן (חלק ב, אורח חיים, סימן ל"ד), משום שאין חילוק בין יחיד ובין...

מהדורת אלול תשפ"ה ידע הנצרך לתורה[1] ברשות הקוראים אציע כמה דברים בענין ידע חיצוני הנצרך לתורה. כפי הנראה צריך האדם הרוצה להבין כראוי את התורה, ללמוד כמה דברים הנצרכים לתורה, ובעיקר צריך לידע מה הם המאכלים וההתנהגות הבריאים לגוף ולנפש, וכן צריך לידע מעט היסטוריה וגיאוגרפיה, וכפי שאפרט. במאמר זה...

הראב"ד והרז"ה[1] מאמר זה אינו עוסק בדברים המפורסמים על הראב"ד והרז"ה וכן אינו עוסק במה שכבר כתב עליהם החיד"א בשם הגדולים, אלא הוא מעט תוספת על הדברים המפורסמים. הציונים במאמר הם על פי ש"ס עוז והדר. הראב"ד והרז"ה חיו באותו זמן ומקום החיד"א הביא בספרו שם הגדולים ד"ה רבינו זרחיה, שמהקדמת הרז"ה...

בית הבחירה למאירי[1] מאז הדפסתו של בית הבחירה למאירי, אורו רק הולך ומתגלה, הולך ומוסיף, הולך ומאיר על עם ישראל, וככל שעובר הזמן הולכים וממשמשים בו יותר ויותר ומבינים את ערכו וגודלו החריג. יש לפעמים אנשים הטובעים באריכותו, בריבוי השיטות החדשות שמביא, יש אשר מתערבבים בדבריו ונראה בעיניהם שדבריו...

בגדר קול שבר (סוגיא דתקיעות ר"ה ל"ג ב') שיטת רש"י דשלש יבבות הם שלש כוחות כל שהוא ושברים ארוכים יותר א. ר"ה ל"ג ב' מתני', שיעור תקיעה כשלש תרועות, שיעור תרועה כשלש יבבות. ואקשינן בגמ' והתניא שיעור תקיעה כתרועה, אמר אביי תנא דידן קא חשיב תקיעה דכולהו בבי, ותרועות דכולהו בבי, תנא ברא קא חשיב חד...

בדין שומע כעונה – חלק ג' "שומע כעונה" לענין פרטי דיני המתפלל ועומד לפני המלך יא. נראה פשוט דאע"פ שנסתפק הביאור הלכה הנ"ל אות ט' גבי שומע כעונה הנצרך לנקביו אם צריך לחזור ולהתפלל, מ"מ בדין "שומע כעונה" גבי תפילת שמו"ע צריך גם השומע לכוין בלבו פירוש המילות שחבירו מוציא בשפתיו, ויחשוב כאילו...

בדין שומע כעונה – חלק ב' יל"ע האם גדר דין "שומע כעונה" היינו שהשומע נחשב כמדבר ממש בפיו או"ד אינו כמדבר ממש אלא שהלכה מיוחדת היא שהשומע יוצא ידי חובה בדיבור חבירו מדין "שומע כעונה"? ז. תו' ברכות כ' ב' ד"ה כדאשכחן כו', כדאשכחן בסיני דהיה שם דיבור והיו צריכין לטבול ואע"פ שהיו שותקין "שומע...