תניא, אמרו עליו על שמאי הזקן, כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת. מצא בהמה נאה אומר: זו לשבת. מצא אחרת נאה הימנה - מניח את השניה ואוכל את הראשונה. אבל הלל הזקן מדה אחרת היתה לו, שכל מעשיו לשם שמים. שנאמר ברוך ה' יום יום.
ופירשו רבותינו הראשונים שכל מעשיו לשם שמים, ובטח בהשם יתברך, וזהו שהביא הכתוב...
קביעת ימי החנוכה לימים טובים
קביעת שמונת ימי החנוכה לימים טובים, נעשתה על ידי בית חשמונאי ושאר חכמי ישראל שבדורם, שנה אחת אחרי חנוכת המזבח, כשראו שעבודת בית המקדש ממשיכה כסדרה, וראו לנכון לתקן שימי החנוכה יהיו ימים טובים לדורות. וכלשון הברייתא דמגילת תענית, שהובאה גם בגמרא במסכת שבת (כא:)...
האם יש לכם מושג כמה עומק ופילוסופיה יכולים להסתתר מאחורי מעשה אחד? לפעמים, דווקא סיפורים קצרים יכולים לשקף היטב את ההבדלים המהותיים בין גישות שונות.
לדוגמא, סיפור קצר שממחיש את זה מצוין בהקשר לנושא האשכול.
על ר' שלמה מקרלין מסופר שהיה אומר שעדיף בחנוכה להדליק נרות במקום בשמן זית. הסיבה? הנרות...
שאלת הגרח''ז גפן מצינו במ''ב ובביה''ל סי' תפ''ח גבי הלל שלם שאם חסר אפי' מילה אחת לא יצא וחוזר כעין קריאת המגילה יעוין שם .
והשאלה האם מי שאינו יודע הלל שלם אלא חצי ואינו יכול לומר בחנוכה מה הדין בר''ח טבת האם יגיד מטעם ר''ח ?
התורה מעידה על משה רבינו שהיה "עניו מאוד מכל האדם". ואילו חז"ל אומרים "לעולם יהא אדם ענוותן כהלל".
לכאורה יש כאן סתירה?
אלא, רבי משה הלל זו התשובה...
כך התבטא חכימא דיהודאי מרן הרב שטיינמן על רבי משה הלל הירש.
(שמעתי זאת מידיד, שסיפר לו הרב שטראוס ששמע זאת מפ"ק של הגראי"ל).
ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעולה ויאמר אברהם אלקים יראה לו השה לעולה בני וגו'. איתא במדרש יראה לו השה ואם לאו לעולה בני, עיין שם. ויש לבאר דהנה בהפסוקים יש לדקדק הרבה, חדא למה שאל יצחק זאת דוקא לאחר שהניח עליו העצים, ועוד וכו', ויש לומר דהנה איתא במסכת פסחים (סו.) פעם אחת חל ערב פסח להיות שבת...
כתב החרדים (הובא בקיצור החרדים של החיי אדם פ"ז אות ו') יש אומרים דמצות עשה לקרות הלל, שנאמר "הוא תהלתך", ע"כ. ועי' רמב"ן (כאן) שכתב שמצווה כללית שתתן כל תהלתך אליו, ותהלל אותו תמיד ולא תהלל את הפסילים, ועיי"ש עוד מהלך.
ובמשנת ר"א (פ"ח) כתב שתתפלל אליו. וכ"ה ברס"ג (הקדמה לסידור), וז"ל "ועניין...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני ה' אלקיכם ונושעתם מאויביכם, וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלקיכם (י ט-י)
בחידושי תלמידי רבינו יונה על הרי"ף ברכות ח. הביא דברי...
וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה
בש"ך על התורה * (בגימטריאות): שבת הארץ להם לאכלה ראשי תיבות בגימטריא שס"ה, רמז שלא יאכל אדם כל ימות השנה אלא משל שבת, כמו שהיה עושה שמאי, וכן מזון כל השבוע הוא מן שבת, לזה מונין אחד בשבת שני בשבת וכו'. לאכלה עם האותיות בגימטריא מלאך, רמז שנעשה הישראלי...
בעת אמירת "יאמר נא ישראל" וגו' וכן השאר, הקהל עונה "הודו לה' כי טוב" על אמירת הש"צ "יאמר נא", ולכך צריך שישמעו הקהל את אמירת הש"צ
מעיקר הדין היו יוצאים באמירת הש"צ ולא היו אומרים זאת כלל
כידוע דעת הרב עובדיה וסיעתו שבארץ אין לברך על ההלל בר"ח כי כך המנהג בא"י אותו שנהגו לברך צריכים לשנות מנהגם בארץ, אך ישנן כמה טענות ניצחות נגד דעה זאת המובאות בספר "דברי אמת ושלום".
בא"י לא היה מנהג המקום אחיד. וממילא גם יחידים שבאים מחו"ל רשאים להמשיך במנהגם בארץ ובפרט שהוא המנהג המקורי...
עיין מגילה יד. בטעם שלא אומרים הלל בפורים, ולדברי רב נחמן קריאתה היא הילולה. וכתב המאירי לטעמו של ר"נ מי שאין לו מגילה חייב לומר הלל.
וצ"ע מדוע פורים שחל בשבת שלא קוראים את המגילה, לא מקיימים הילולה על ידי קריאתה.