המוציא

דַּבֵּ֞ר אֶל-בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָֽמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּ֤י תָבֹ֨אוּ֙ אֶל-הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֣ן לָכֶ֑ם וְשָֽׁבְתָ֣ה הָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַֽה'. בספר "תולדות יצחק" עה"ת (לרבי יצחק קארו זצ"ל דודו של מרן הבית יוסף) מבאר שכל ענין השמיטה היא דוגמת ימות המשיח, שלא יצטרכו לחרוש ולזרוע, שהארץ...

מפורש בגמ'! מדובר בסוג כלשהו, ולא במונח

המוציא מחבירו עליו הראיה. מבואר בריש פרק הפרה שהוא משום סברת מאן דכאיב לי' כאיבא אזיל לבי אסיא. והיינו שהמוחזק אינו צריך להביא ראיות משום שאין בחפצו לשנות את המצב הקיים, והמוציא שרוצה להוציא מהמצב הקיים צריך להביא ראיות. ולפ"ז מה שמשאירים את הממון המסופק אצל המוחזק הוא משום שאיננו מעוניינים...

כתב המטה אפרים (סי' תרכה סנ"ט), שגם מי שאינו אוכל כעת, יכול להוציא את חבירו בברכת המוציא של ליל א' דסוכות, מדין ערבות. ובאלף למטה (שם ס"ק צח) הביא כן מהאליה רבה (סי' קסז). וביאר הדברים, שבכל שבת ויו"ט א"א להוציא, כיון שטעם האכילה הוא משום עונג, ואם מצטער מהאכילה פטור, ולכן נחשב שאינו מחויב...

מצאתי חידוש בשו"ת התעוררות תשובה חלק א סימן קע"ח "הנה ראיתי לרב האי גאון מרן אבא זצ"ל שהי' נוהג שמברך בשבת ויו"ט על לחם משנה והי' מכוון להוציא לבני ביתו והמה מכוונין לברכתו ויוצאים בברכתו ובלחם משנה והיה זורק להיושבים בשלחן פרוסת המוציא, ותמהתי הא הלכה רווחת בגמרא ובפוסקים שאין זורקין אוכלים...

לדוגמא חטיף הבאגט קראנץ' שמתובל במגוון טעמים האם מברכים עליו מזונות או המוציא? ראיתי בספר וזאת הברכה (עמוד שיז) כתב בשם הגרש"ז אויערבך זצ"ל שברכתו מזונות. כי אף שבאמצע התהליך נאפה כרגיל אבל מכיון והוא מיועד להיות קראנץ' אזלינן בתר הכוונה הסופית ולכן מברך מזונות. וזה חידוש גדול. האם זה מוסכם על...